הבית ריק מאנשים. השמש כבר לא בשיאה, עוד כמה שעות תשקע וכך גם היום המתועד הזה.
אני מורידה את הג'קט וחולצת עקבים. אוצר היחיד שנשאר והוא שותק כבר שעה אך איני מתייחסת לכך. לא אכפת לי שהוא כאן, זה לא מפריע לי אולי משום שהנוכחות שלו בסדר מבחינתי.
ירדתי למטה עדיין עם מכנס האלגנט וגופית הטופ התכלת, מוצאת אותו במטבח. ככל שהמראה מתרבה כך אני חושבת שמקומו שם, במטבח שלי. אם אראה אותו כל יום מרגיש בבית ומסתובב לי בין הרגליים, רק עצם המחשבה מעלה בי חיוך, מה שאומר שגם זה בסדר מבחינתי.
התיישבתי באי ובהיתי בו מבשל, כבר לקראת הסוף למראה הצלחות המוגשות בשולחן. "אני יכולה לבשל לעצמי או להזמין אוכל" הערתי לעברו.
"בסדר" עונה וממשיך בשלו. לוקח את צלחתי הריקה וכעבור כמה דקות מחזיר אותה כששתי טורטיות מגולגלות עלייה, קערת אורז קטנה ועוד אחת עם חזה עוף קוביות מוקפץ עם ירקות וכך גם צלחתו.
ואז מניח מגש זכוכית בינינו עם תפוחי אדמה מתובלים בתנור, מגש עם שוקיים ברוטב שכנראה גם עשוי בתנור ועוד קערה עם סלט עשיר וצבעוני.
"מי יאכל את כל זה?" ביקשתי להבין.
"ליאת ביקשה ממני להאכיל אותך," אומר ומתיישב לאחר שמגיש לי מזלג וסכין מכסף "ובצדק. גם אני לא ראיתי אותך אוכלת".
ליקקתי את שפתיי ורפרפתי בעיניי על כל הטוב שלנגדי, מתלבטת עם מה להתחיל ולבסוף הרמתי את הטורטייה ונגסתי בחלקה זה היה עם נתחי עוף המוקפצים כמו שבקערית שלי. כנראה מה שנשאר הוא שם שיהיה מה לאכול עם האורז. המהמתי בהנאה ובלי לשים לב אפילו חיסלתי את שתיהן ועברי לערבב את האורז והמוקפץ והתחלתי לאכול.
"מורעבת" מסנן לעברי ומתחיל לאכול מהשוקיים, אוחז בעצם ומבתק את הבשר בשינוי. כזה גברי שאני יכולה להפסיק לאכול ולשבוע רק מלבהות בו סועד. אך לאור גבתו המתריסה אני מלקקת את שפתיי ולוקחת לי קצת מהסלט וממשיכה לסעוד.
אחרי חצי שעה של אוכל אני מפוצצת ולוגמת מעט מים, כמה שאפשר להכניס לבטן מלאה ועוזרת לו לפנות את השולחן. מה שנשאר אנחנו מכסים ושמים בצד ואז משום מה אני מופתעת כשממשיך להסתובב לי מול העיניים, ציפיתי שילך לבית מאחר וראה שמילאתי את בטני. ואכן מילאתי אותה.
הוא נשען לאחור על הספה ומדליק טלוויזיה. "אין לך מטלות בבית?" שאלתי בזהירות והתיישבתי בספה השנייה.
"לא. את רוצה שאלך?" מנסה להבין.
שתקתי. הוא מכבה את הטלוויזיה ומסתובב להביט בי "אם זה כן אין לי מה לחפש פה" אומר לי.
התעלמתי מדבריו, היו לי דברים אחרים יותר חשובים לשאול. "התכוונת לכל מה שאמרת במהלך הריאיון?" שאלתי.
עיניו מתרוצצות בין שלי, "קיווית שזה משחק?" שואל "את נכנסת לדמות שהיא לא את במהלך הריאיון?"
YOU ARE READING
זמן לדייט
Romansaאפריל אלמליח היא נחשקת, אישה מוצלחת ואינטליגנטית. יש לה פינה חמה ביוטיוב, היא דוגמנית מצליחה וחיה טוב בעיקר. אפריל עוברת לדירה חדשה ושקטה בחיפוש אחר פחות דרמות. אוצר בלו הוא בעל מראה חנוני להחריד, חי ומתפרנס מכתיבת ספרים למיניהם, חיו פחותי דייטים ונ...
