פרק 27

524 11 0
                                    

אני מתעוררת חבוקה בזרועותיו של אוצר, לחי צמודה לחזהו החמים.
נשקתי לו באקראי ועשיתי כל מאמץ כדי לצאת מתוך הזרועות הקשיחות האלה, שחררתי נשימה של אחר מאבק קשה ורצתי לשירותים לשחרר את השלפוחית שלי.
זרקתי עליי חלוק משי וקשרתי את הסרט סביבי, אוה. איזה מצב רוח שוכן בי כרגע.
צחקתי לעצמי ובחנתי את מה שיש לי במקרר, מחליטה להכין לנו שקשוקה בתקווה שיצא טעים ולא אביך את עצמי בפניו.

ומניחה בקצה האי בקבוק יין שנותר מאתמול וויסקי, אין לי מושג על מה תהיה השיחה שצברחה את רוחו אתמול, אך כדאי שאהיה ערוכה לכל תרחיש.
אני מפעילה שירים בבוקסה הניידת הקטנה שלי, בודקת שהגבר שלי ישן בלי הפרעה וסוגרת לאט את הדלת.
ליתר ביטחון מוצג לי על המסך מתכון, עדיף שלא אשכח שלבים חשובים.
כל תשומת ליבי מופנית לחיתוכים ולמחבת, מחשבת כמה לשים מכל תבלין וירק.
פיזרתי על הביצים מעט פטרוזיליה וסוגרת ומניחה לזה להתבשל.
אני מכניסה לתנור לחמניות עם שומשום, לרכך אותם קצת למרות שזה מאתמול ונעה לפי קצב המוסיקה.

תופפתי על שפתיי, מנסה לחשוב מה עוד להגיש או שזה יותר מדי. גוף חם נצמד מאחוריי וזרועותיו נכרכים סביבי, אני מקפצת בבהלה ומנסה להסתובב. אוצר מחבק אותי וצוחק אל תוך אוזני, מסניף את שיערי וצווארי "בוקר טוב בייב" לוחש בצרידות של בוקר.

גופי נרגע ואני מתרפקת עליו "בוקר טוב גם לך ישנוני"

"ישנתי הרבה?" נושק לכתף שלי.

"מספיק זמן שהותיר לי להכין שקשוקה" עניתי.

הוא מהמהם ומתנועע יחד איתי מצד לצד "הבנתי. אבל בייב, חוק ראשון בין אנשים שעושים סקס סלש שכנים עם הטבות סלש זוג עם רגשות הוא לא להרוג אותם עם יכולת הבישול שלך״

בעטתי בו ברגלי לאחור "תשתוק או שלא תקבל כלום!"

הצחוק שלו מרטיט אותי, אני מסתובבת אליו ומניחה את ידיי על לוחות החזה שלו "אם תפסיק ללעוג ליכולת הבישול שלי אפסיק להקניט אותך על הפעם הראשונה שלך" טפחתי על ליבו.

שפתיו משתרבבים תוך כדי שחושב על ההצעה שלי. "לא, זה קשה" מסרב "אמשיך ללעוג לך" מהנהן.

"אוקיי" מלמלתי בקור רוח והתפנתי לכבות את הגז ולהוציא את הלחמניות.

"נשמע שאת לא הולכת להאכיל אותי" אומר וניגש להכין קפה "מה אומרת? אכין לך קפה טעים ונשכח מחילופי הדברים שלנו עכשיו" זורק הצעה חלופית.

יריתי בו מבט לא מתפשר וערכתי את שולחן האי, הנחתי בזהירות את המחבת על קרש מעץ ובסלסילות קטנות מקש הנחתי לחם חום שפרסתי ולחם רגיל עם שומשום.
אוצר מניח בפניי כוס מהבילה של קפה ריחני ולו אחד, מחייך אליי ומצחקק "סליחה שהרסתי לך את הערנות על הבוקר. זה בטח לא קורה לך הרבה"

"אל תהיה בטוח" טיפסתי על כיסא הבר.

הוא צועד לעברי ומסובב את הכיסא כך שאתייצב מולו "אני דיי בטוח. זה בטח בגללי" משתחצן ורוכן להצמיד נשיקה קטנה על שפתיי "בוקר טוב" מברך אותי מחדש.

זמן לדייטWhere stories live. Discover now