The Sound of Music

9

פליזזז תגיבו לכו לקרוא את בורדרליין וכמובן התגעגעתי, אהבת המון אנני מיי♥

כמו כן ווידוי, בסיפורים כמו זה שיש המון דמויות, יש לי טבלה בשביל שאני אזכור את התיאור של כל אחד😭🖐

אבל פליז תגיבו.

-------------------------

מתוך 14 נערים שהיו בחדר, 13 מהם היו ערים, ורצו להרוג את צ'ייס -שעדיין ישן-.

תדמיינו לכם סיטואציה-

אחרי לילה בו הייתם, וסליחה על הגסויות, שיכורים מן הישבן,

הלכתם לישון, יותר נכון התעלפתם, בסביבות השעה שלוש בלילה,

עכשיו אתם ישנים,

רגועים,

חולמים,

מגיעה השעה שבע לפנות בוקר, אתם עדיין בתוך שינה שלווה, ופתאום, שעון מעורר על פול- ווליום מוציא אתכם מהשינה, והשעה רק שבע ורבע לפנות בוקר,

ואם זה לא מספיק, מי שאחראי לכך, עדיין ישן. 

שחור השיער העיף על הישן כרית -מה שלא הועיל בכלל, אלא רק גרם לשזוף להתהפך אל צידו השני-.

"וואו ברגע שהראש שלי ירגיש נורמלי על הצוואר, הוא כל כך מת" זאין מלמל, והעיף את הכרית בשנית על האחר.

"כן, כן מה שתגיד" הג'ינג'ית אמרה בגלגול עיניים, מחזיקה בראשה.

"היי, את בסדר?" ליאם שאל את לילי כשראה את ההבעה הסובלת על פנייה.

"כן אל תדאג" היא אמרה ושלחה לו חיוך קטן ועייף, בעוד הוא רק הנהן אלייה כתשובה.

כחול העיניים הצליח להתיישב לאחר כמה דקות, מרגיש את הסחרחורת ואת תחושת הבחילה מכה בו.

"אני אעזור לך עם זה" הוא אמר בדילאיי אל שחור השיער - גם הוא רוצה עכשיו להרוג את השזוף, שתאמינו או לא עדיין ישן-.

הוא הרגיש את עיניו של המתולתל נעוצות בגבו אך החליט להתעלם מכך, הוא לא יודע אם הם באמת עשו באדי שוט אתמול או שהוא רק חלם את זה, אך מה שבטוח הוא צריך קצת מרחק מהאחר.

--

זו הייתה השעה ארבע אחר הצהריים כאשר הנערים החלו להרגיש שהם התאוששו מספיק, יוצאים מהבית, לא מופתעים לראות שיש עדיין נערים מעולפים בכל מיני פינות בבית.

"אז, לאן הולכים?" ג'יימי שאל.

"אפשר אליי ההורים שלי לא יחזרו עד שבוע הבא" איימי אמרה במשיכת כתפיים.

המתולתלת לא תודה בכך, בעיקר לא בפני אנשים שעדיין זרים בעיניה, אבל היא שנאה את העובדה שההורים שלה כמעט ולא בבית, היא שנאה את העובדה שהם הביאו אותה לעולם אבל הם אפילו לא מטפלים בה, אלא שוכרים מישהי שתעשה את זה במקומם, מלבד צ'ארלי , אף אחד לא יודע על כך.

אז הם הלכו אל ביתה, כל אחד מהם ידע שהוא יחטוף על הראש ברגע שיחזור אל ביתו ככה, לכן העדיפו שילכו לשם, ככה גם יש להם גיבוי.

--

השעה הייתה כבר כמעט חצות, איימי הביאה לבנות בגדים שלה, ולבנים בגדים של אחיה הגדול, אומרת שהם לא צריכים להחזיר לה את זה.

הם ראו את הסרט "הצלצול", וכחול העיניים קרץ לג'סי כשראה שהיא מכורבלת בחזהו של זאק.

לפתע הוא החליט לסקור את החדר.

ג'סי וזאק היו מכורבלים, איימי וצ'ארלי היו מתחת לשמיכה אחת, מתכרבלות בשמיכה ומחזיקות ידיים בלחץ. נייל חיבק את כתפה של אש, שקברה את ראשה בכתפו, עם עין אחת צופה בטלוויזיה ועם השנייה 'מסתתרת'.

ליאם ולילי החזיקו ידיים, רק שג'יימי היה מצידה השני של הברונטית, והחזיק איתה ידיים גם כן.

וכן, זאין, ברנדון וצ'ייס היו חבוקים אחד בשני, 'מגנים' זה על זה, או יותר נכון על עצמם.

ואז מבטו נח על עיניו המהפנטות של המתולתל, והוא הסיט את מבטו במהירות כאשר הבחין בכך שהארי בוהה בו, וסומק עלה על לחיו.

הנמוך לקח נשימה והחזיר את מבטו, חושב כי אחר הזיז את עיניו, אך הוא טעה, את הארי, שישב בקצה השני מלואי, הסרט לא עניין.

הוא לא ידע למה, אבל הוא הרגיש צורך להיות קרוב לנמוך, להציק לו, לחבק אותו, והם בכלל לא מכירים.

המתולתל תמיד הניח לעצמו שהוא לא סטרייט, חושב שהוא בי, נוטה יותר לבנות, אבל הוא רק הביט בנמוך והרגיש פרפרים בבטן, כלומר, הוא לא רגיל לזה.

הוא לא אוהב את כל הבולשיט הזה, ובכנות, הוא רואה את לואי בתור משהו של לילה אחד.

נו טוב, אני לא אספיילר, אבל אני מניחה לעצמי שהבנתם כי הוא יבין שהוא טועה,  נכון?