The Sound of Music

11

"נחמד אה?" המתולתל אמר.

הם היו בחדר המלתחות עכשיו, הארי התקלח במהירות בעוד לואי החליט להתקלח לאחר שהאחר יצא.

"סתום" הוא מלמל, המתולתל לבש בוקסר שחור לפני שהתקרב אל האחר בעיניים מהולות בשעשוע והתגרות.

"ואם לא בא לי לסתום?" הוא לחש והנמוך לקח צעד אחורה - מרגיש את גבו נפגש עם הלוקרים.

כחול העיניים הניח את ידו על חזהו החשוף של האחר- מסרב להביט בעיניו- בעודו כאילו ומרחיק אותו ממנו -למרות שלא דחף אותו-.

"אה, אם לא בא לי?" הוא לחש לאוזנו של האחר- שבקושי הצליח להחזיק את עצמו-.

"אז אל תסתום" לואי ענה בלחש.

הארי יכל להיות יותר מידי, פשוט יותר מידי.

המתולתל גיחך, וכחול העניים התעצבן, הוא הרים את עיניו אל עיניו הירוקות של הגבוה ממנו -אך כאשר מבטיהם התלכדו הוא לא הצליח להוציא אף לא צליל אחד-.

המתולתל העביר את עיניו הבוחנות על גופו של הנמוך, נועל את מבטם בשנית לאחר כמה שניות, חיוך מעושה הופיע על שפתיו התפוחות כאשר שם לב לסומק העדין שהופיע על פניו של הנמוך ממנו.

מצחיהם נפגשו לפתע, ידו האחת של המתולתל מצאה את מקומה על מותנו של האחר, והשנייה על לחייו, בעוד ידיו של לואי אחזו בעורפו של המתולתל.

עיניהם נעצמו מבלי לשים לב, כאשר שפתיהם נפגשו.

הם התנשקו.

הארי משך את הנמוך אליו יותר, מצמיד אותם האחד אל השני, ולאחר מכן הצמיד את גבו של האחר אל הלוקרים.

העובדה שהמתולתל לבוש אך ורק בבוקסר, בעוד כחול העיניים חסר חולצה הכתה פתאום בלואי, עיניו נפערו והוא ניסה להתרחק.

ניסה.

המתולתל חיזק את אחיזתו והצמיד אותם אף יותר, והנמוך הרגיש איך הוא נכנע למגע כאשר לשונו של הארי החליקה מבין שפתיו, חוקרת את פיו ופוגשת מיד בלשונו שלו.

הארי חיכך מעט את מפשעותיהם, וכחול העיניים גנח היישר אל שפתיו של הגבוה.

כאשר נגמר להם האוויר הם נפרדו, משאירים את מצחיהם צמודים ומתנשפים במהירות בעוד עיניהם עדיין עצומות.

לקח לכחול העיניים כמה דקות להתאפס על עצמו, ולאחר מכן הוא העיף את האחר והחזיק את גשר אפו בין אצבעותיו בחוסר אמונה.

"אממ.. אני- זה פשוט-" הוא מלמל בעוד מבטו נעוץ על הרצפה.

"כן- גם אני.. כאילו, אני לא הומו" הארי אמר וגירד את עורפו.

"כן גם אני! זה פשוט ש-"

"זה קרה"

"ב-בדיוק"

הם לא ידעו מה עליהם להגיד, או איך להתנהג.

אחרי הכל, הם היו די בטוחים במשיכתם לנשים, אבל מה שהפחיד אותם היה העובדה שהם לא נגעלו מכך, שהם לא מרגישים שהם טעו, להפך הם מרגישים טוב עם זה.

אז למה לואי ברח אל המקלחות והארי יצא במהירות מחדר המלתחות?

-------

הנערים ישבו בסלון הבית של איימי.

ביתה היה כבר מעין בית שני של הנערים, בגלל שהוריה לא היו שם -ואם כן הם היו נעולים בחדרי העבודה שלהם- והוא היה מספיק גדול להכיל את כולם.

"איזה סרט אתם רוצים לראות?" אש שאלה.

"ספיידרמן 2" זאק קפץ מיד.

"לא!" ג'סי התפרצה.

"נוו ג'ס" הוא התחנן והיא הנידה בראשה.

"אני לא יכולה יותר לראות את הסרט הזה" הוא אמרה לו והוא גילגל עיניים.

"ראינו אותו רק שלוש פעמים" הוא מחה

"בשבוע הזה, זאק, והיום יום שני" היא אמרה וחבריהם גיחכו מעט. 

"אתם פשוט מתאימים כמו כפפה לכאפה" זאין אמר והשאר הסכימו איתו.

הם לחלוטין היו זוג מוצלח.

"נו אז מה נראה?" ברנדון שאל.

"הארי פוטר?" ג'יימי הציע והשאר הסכימו.

הם שמו את הסרט, ולואי פתאום שם לב לכך שהם התחלקו כמו בתיבת נוח -זוגות זוגות.

זאק וג'סי, ליאם ולילי ואש ונייל שהיו מכורבלים, והשאר ישבו על הספה לידם, איכשהו, הוא לא יודע איך, הוא והארי היו על הספה השנייה לבד.

הם לא דיברו בניהם כבר כמעט ארבעה ימים- לא יודעים איך עליהם להתנהג.

"סרט טוב, אה?" הוא שמע את קולו הצרוד -בצורה כל כך מושכת- של המתולתל באוזנו.

הוא הנהן- לא מסוגל לדבר.

"תבוא עוד שתי דקות לשירותים" הוא שמע את קולו הקרוב בשנית, אך מה שהפתיע אותו היה הנשיקה הקטנה -והכמעט בלתי מורגשת- שהוא שתל על צד לחיו לפני שקם.

לואי חיכה שתי דקות -כפי שנאמר לו- וקם אל השירותים, לא יודע למה לצפות