ולפעמים זה תוקף אותי אמא,
מציף ומושך אותי אל קרקעית האוקיינוס השקט.
ולמרות שלא דיברנו הרבה אמא,
אני שומעת ומרגישה אותך מבעד לשקר החובק.
וכשאנחנו נזכרים בזה כל פעם מחדש אמא,
אני מוצאת את עצמי יודעת פחות.
וזה כבר מאוחר מדי אמא;
היום כבר אין לי כלום חוץ ממחשבות כלואות.
אז איך ממשיכים מכאן אמא?
כאשר את עצמי השארתי מאחור.
YOU ARE READING
Heart & soul • דברים שכתבתי
Poetryאני אוהבת לקרוא דברים עמוקים, לתהות על קיום העולם והאנושות, ולצלול למעמקי הפילוסופיה. בראש שלי יש עולם שלם שגם אני עד היום לא הצלחתי לפענח את כולו, כל יום הוא משתנה.. כאן אפרסם את הדברים הקצרים שכתבתי ושמרתי שנים רבות במגירה... #זוכה תחרות כתיבה/קטג...
