קושרת סרט מקצוות האצבעות עד לקצה הצוק בנשמה.
והרוח שם נושבת בחוזקה - מושכת אט אט בחוטים דקים,
מפילה
מדפים כבדים
עמוסים בספרים.
והציפורניים נשלפות שוב קדימה להיאחז בלא נודע...
ובתנועות חדות מאתגרות את פני האדמה החשופה.
האדם הוא הקושר עצמו בתוך לולאה פשוטה,
וכשבסוף היום מנסה להיזכר,
איפה התחיל אותה.
אין כאן סוף ואף אין התחלה,
אלו רק תנועות תמימות אשר צועדות אל תוך החשכה.
חוט נקשר מהקצה עד לתהום, זועק לתוכו
ובחזרה נשמע רק הד הקול.
YOU ARE READING
Heart & soul • דברים שכתבתי
Poetryאני אוהבת לקרוא דברים עמוקים, לתהות על קיום העולם והאנושות, ולצלול למעמקי הפילוסופיה. בראש שלי יש עולם שלם שגם אני עד היום לא הצלחתי לפענח את כולו, כל יום הוא משתנה.. כאן אפרסם את הדברים הקצרים שכתבתי ושמרתי שנים רבות במגירה... #זוכה תחרות כתיבה/קטג...
