"היללו והעריצו אותה, אמרו כי היא היתה מלאך בחייהם,
היא הייתה יותר מדי טובה לעולם הזה- הם חזרו והפצירו.."
אך למעשה המוות רק הלם לה,
למעשה חייה בתקופה האחרונה נהיו די משעממים, היא ידעה לחיות רק לצד אחרים, היא השתוקקה לזה כמו ערפד החרד לדם הסובבים.
אולי; "היא באמת הייתה מלאך"- כמו שהיו אומרים עוברי האורח בחייה,
אבל כשהיא הייתה חוזרת הביתה, היא הייתה מורידה את כנפיה ושמה אותם בארון ביחד עם השדים.
"לפעמים צריך לדעת איך שמים נקודת סוף, בשביל להישאר לנצח זכורים"- היא הייתה אומרת.
....וכך היא עשתה...ממשיכה לחיות לצד אחרים, בתוך הגעגועים והכאב, ממשיכה לשתות את דמם; לנצח.
_________________________________
אני אחרוג מהכלל של עצמי ואפרסם את דבריי כאן, כי מאוד חשוב לי שיקראו אותם:
מאוד התלבטתי אם לפרסם את הקטע הזה, מכיוון שהוא יכול להיות טריגר ולהשמע יותר מדי אפל ואובדני.
לפני הכל אני רוצה להגיד, כי כל מי שרוצה לכתוב או לשתף בכל דבר- אני תמיד זמינה לכל אחד בפרטי!
אף אחד לא צריך לסחוב בתוכו דברים קשים!
אחד הציטוטים היפים בתנך שאני אוהבת הוא:
״לֹא טוֹב הֱיוֹת הָאָדָם לְבַדּוֹ אֶעֱשֶׂהּ לּוֹ עֵזֶר כְּנֶגְדּוֹ״ - לא סתם בראו לנו את החברים והאנשים, בשביל שלא נתמודד לבד מול הדברים הקשים. לכן לא משנה אם זה מרגיש לא נכון, לא מתאים ולא נעים, לא משנה מה, אל תשמרו דברים בפנים! וספרו אותם למישהו לפחות אחד- לאחות אח, אמא אבא, חברה או אפילו מורים!
דבר שני, לכל התוהים, אני בסדר גמור :)
הרבה פעמים יש לי מחשבה קטנה בראש לדמות, סיפור או רעיון, ולפעמים אני אוהבת לפתל ולמשוך אותם לכיוונים שונים ומוזרים.
יכול להיות זה גם משהו שבא מהעבר שלי, אבל אותם אני כבר מזמן למדתי לקחת ולעטוף יפה, כמו מתנות מיוחדת שעיצבו את מי שאני.
YOU ARE READING
Heart & soul • דברים שכתבתי
Poesíaאני אוהבת לקרוא דברים עמוקים, לתהות על קיום העולם והאנושות, ולצלול למעמקי הפילוסופיה. בראש שלי יש עולם שלם שגם אני עד היום לא הצלחתי לפענח את כולו, כל יום הוא משתנה.. כאן אפרסם את הדברים הקצרים שכתבתי ושמרתי שנים רבות במגירה... #זוכה תחרות כתיבה/קטג...
