אם היית יודע כמה שדים שוכנים בי בשתיקה,
מתעטפים בי כשמיכה כאשר אני נכנסת למיטה.
אם היית קורא את כל המחשבות שעוברות בראשי בחלוף השנייה,
היית מגלה כי הן תמיד חוזרות על עצמן כמו גלים בסערה.
וכשאני קמה בבוקר, אוכלת צהריים או מצחצחת שיניים בלילה...
אלו תמיד אותן העיניים במראה, אותו המבט שיודעה הכל.
אם היית יודע הכל,
יודע הכל...
היית מבין שאני משקרת לעצמי.
ואילו היית מבין, היית מצליח להישאר שפויי?
ואם היית רואה? את הגוף המתוח, העיניים הגדולות והאצבעות הרועדות.
היית רואה את הקשת שנשפחת מתוך החזה שלי בצבעים של שמחה, כאב ויגון.
ואם
אם היית יודע...
היית ממשיך לומר לי את כל המילים החמות? למשוך אותי אלייך קרוב? לרצות לשמוע אותי מדברת עוד?
אם רק היית יודע.
YOU ARE READING
Heart & soul • דברים שכתבתי
Poesíaאני אוהבת לקרוא דברים עמוקים, לתהות על קיום העולם והאנושות, ולצלול למעמקי הפילוסופיה. בראש שלי יש עולם שלם שגם אני עד היום לא הצלחתי לפענח את כולו, כל יום הוא משתנה.. כאן אפרסם את הדברים הקצרים שכתבתי ושמרתי שנים רבות במגירה... #זוכה תחרות כתיבה/קטג...
