chapter 1- הבשורה

1.5K 52 2
                                    

"סליחה? אפשר גלידת שוקולד, עם אקסטרה גלידה כרגיל?" חייכתי חיוך צדדי כשהבנתי מי זה. הפסקתי להתעסק בקופה והרמתי את המבט שלי אליו.

חיוך חושף שיניים הופיע מולי, המרפקים שלו הונחו על הדלפק, נאנחתי בחיוך לרגע.

"אתה מוכן לא לצעוק את זה שאתה מקבל אקסטרה גלידה? עוד יפטרו אותי בגללך." נזפתי בו בשקט מנסה לא לחייך. לא הצלחתי.

ג'ייק הוא החבר הכי טוב שלי, הוא חברה ממין זכר. אנחנו מכירים מגיל אפס ומתנהגים כאילו אנחנו אחים, אם לומר את האמת עם הזמן הוא נחשב כבר ליותר מאח שלי.

"אוקיי אוקיי, רק תכיני לי כבר ואני נעלם מפה." הוא אמר והתיישר כשכפות ידיו עכשיו מונחות על הדלפק תומכות בגופו. אני חייבת להפסיק להעניק לו הטבות, כי באמת יפטרו אותי בגללו.

הסתובבתי אל המכונה של הגלידה, לקחתי גביע גלידה והנחתי אותו מתחת למכונה, מורידה את הידית כלפי מטה ונותנת לגלידה למלא את הגביע בתנועות מעגליות.

"עוד עוד... אל תפסיקי עד שאני אגיד לך." הוא אמר לי ולא הפסיק לזמזם לי עוד עוד עד שהגביע כבר היה מפוצץ בגלידה. עצרתי את המכונה לפני שהוא אמר לי כמובן שהוא התעצבן. הנחתי לו כפית בתוך הגלידה והגשתי לו אותה. אני בספק אם הוא יגמור את זה בכלל, ועוד יותר בספק אם הוא בכלל יצליח לאכול את זה מבלי שזה יפול לו.

"אני כבר אמרתי לך שאני אוהב אותך?" הוא אמר ולא הוזיז את המבט שלו מהגלידה. הוא כזה מכור לזה, שזה כבר מפחיד הוא חייב להיגמל מזה.

"אתה לא נורמלי ג'יי." מלמלתי כשחיוך קטן התגנב בין שפתיי.

"תודה אלי, אין עלייך!" הוא נתן לי נשיקה חטופה על הלחי הניח שטר על הדלפק ויצא החוצה.

"ביי נתראה בערב!" צעקתי לו והוא הנהן כשגבו מופנה אליי.

.........

חזרתי הביתה אחריי משמרת בבית הקפה שאני עובדת בו, זאת באמת עבודה מעולה אני אוהבת להיות שם זה מוציא אותי קצת משגרת החיים שלי, זה כיף.

פתחתי את הדלת וצעקתי "אני בבית!"

"הגעת בול בזמן, בואי מתוקה." אימא שלי אמרה לי. התקדמתי אל החצר שלנו מגלה את המשפחה שלי יושבים כולם ביחד ואוכלים ארוחת ערב.

כולם נראו כול כך מסודרים ונקיים, ורק לי יש ריח של מאפינס וקפה.

"אני אעלה להתקלח ואבוא." אמרתי להם.

הסתכלתי עליהם במבט מתנצל.

"מה פתאום, בואי שבי ותאכלי איתנו, יש לנו גם בשורה משמחת בשבילכם." אימא שלי אמרה וגררה אותי לשבת על הכיסא ליד אחי הקטן דילן מצד שמאל ואחותי התאומה הלא תאומה אמבר מצד ימין.

למרות שאנחנו התאומות הכי לא דומות בעולם, אנחנו החברות הכי טובות שיש.

המון אנשים מקנאים שאנחנו מסתדרות כול כך טוב. זה כיף שיש לי מישהי שהיא גם חברה וגם אחות שאני יכולה לספר לה הכול כולל הכול. אוקיי שתיים. גם ג'ייק.

"גם אתם מריחים מאפינס או שזה רק אני?" דילן שאל וריחרח לכיווני. פערתי את פי בקטנה ונתתי לו מכה בכתף, כולם ציחקקו.

אני אמרתי כבר שאני צריכה מקלחת? אמרתי. אבל אף אחד לא מקשיב לי.

"מה הבשורה הכול כך משמחת?" שאלתי את אימי והכנסתי זית לפי.

"טסים לצרפת לדיסנילנד, לכבוד היום הולדת של דילן!" היא אמרה את זה בכול כך התרגשות. אבל אני קפאתי. פלאשבקים הציפו את מוחי תוך שנייה.

let him goWhere stories live. Discover now