chapter 15- סוכר

507 41 10
                                    

עבר חודש מאז הכמעט נשיקה שלי ושל דרק. בכול מקרה גל סחב אותנו לחוף וזה לא קרה, כול מה שאני יודעת זה שאני יותר מבולבלת ושאם זה היה קורה, לא שרציתי שזה יקרה ופינטזתי את זה קורה, אני רק אומרת שהנשיקה הזאת לא הייתה עושה טוב לא לי ולא לו.

מאז נוצרו שניי זוגות, קלואי ובן שלקחו צעד קדימה ועכשיו הם זוג מושלם והזוג השני ג'ייק ואווה שמסתבר שהכירו כבר במסיבת שנה ראשונה, הם זוג חמוד באמת, וגם אווה הזאת לא נראית מזיקה כמו אלכס המכשפה שראתה אותי ואת דרק בחוף ומאז לא נותנת לנו להיות לבד לרגע ולא מפספסת הזדמנות אחת לבלוע אותו כשהם לצידי.

סיימנו את הלימודים להיום ואני וקלואי נכנסו לרכב צוחקות על הסוודר המשובץ החדש של המרצה שלנו לרפואה, זה ניראה כלום ליד הסנדלים שהוא לבש.
"בא לך שנלך היום למסעדה החדשה שפתחו?" שאלתי אותה שנרגענו מהצחוק והתחלתי לנסוע.
"את האמת שבן כבר לוקח אותי אלייה..." היא אמרה בקול מצטער.
"זה בסדר הגיוני שתלכי לשם עם החבר החדש שלך במקום החברה הנאמנה והטובה שלך." אמרתי לה בקול נעלב. את האמת שבזמן האחרון לא כול כך התראינו אחריי הקולג' חוץ ממשחקים של הבנים ומקומות שהיינו הולכים אליהם אחריי הניצחון, שזה אומר בכול משחק.
אבל אני מבינה לגמרי, היא ובן זוג חדש והם רק התחילו אז אני לא רוצה להיות זאת שתהרוס להם דייטים.
"אוייש תסתמי, חוץ מזה שאני אבדוק אם שווה שם בכלל ואז נבוא שנינו לבד. את צריכה להגיד לי תודה."
"וואו אני לא יודעת איך להודות לך." אמרתי בציניות.
"אני כבר אחשוב על משהו." היא אמרה ושתינו צחקנו.
"סתם תהנו, אני ממש שמחה בשבילכם." היא חייכה ושיחררה את החגורת בטיחות כשראתה שעצרתי והגענו ליעד שלה.
חיבקתי אותה והיא יצאה מהרכב.

"היי ג'ייק." עניתי לפלאפון שמתי על רמקול והמשכתי בנסיעה.
"מה קורה מפלצת? הרבה זמן לא דיברתי איתך."
"מענייין למה..." מלמלתי והסתכלתי מחוץ לחלון כשהרמזור הופיע על אדום.
"מה אמרת?"
"כלום כלום."
"אוקיי... תגידי את יודעת איפה החולצה הכחולה שלי, אני לא מוצא אותה בשום מקום." אופס. להגיד לו או לא להגיד לו שגם אותה עשיתי פיגמה?
"לא, לא ראיתי, למה אתה יוצא היום?"
"כן עם אווה, זאת אומרת שכול הדירה לרשותך, בלי שטויות כן?" יכולתי לשמוע שהוא חייך כשהוא אמר את זה.
"מה שתגיד. ותלבש את הלבנה עם הצווארון היא הרבה יותר יפה עלייך. תהנה." אמרתי לו וניתקתי את השיחה.

let him goWhere stories live. Discover now