בכיתי עלייך שבוע,
אבל אז התחלתי להזדיין עם
רינת מהמשרד.זה היה או זה, או להישאר עם לב
קרוע ולהביא כל היום ביד.אי ידיעה אינה פותרת מעונש
בגלל זה חטפתי כפליים, כשעזבת
בלי לומר מאום.וכבר הרחתי את החופש, אבל אז
הבנתי שאני לא יודע כלום.שאני לא יודע מה עושה לך טוב,
מה עושה אותך מאושרת.מה יגרום
לך להתרגש מה יהפוך אותך לשונה ואחרתהחיים הם כל-כך דינאמיים
הזמן טס ולא עוצר אפילו לדקהבגלל זה התייסרתי שבוע,
אבל אז כבר הזדיינתי עם שירן
עם הלשון הארוכה.אני בוכה עלייך לרגע אחד,
ומקלל אותך באחר.לרגע מתייסר, ולרגע צוהל
כמו אדיוט מפגר.מטביע את הימים שלי בתוך
בדידות מהולה בחרא מצחיןמחפש כל מה שנורמאלי
הופך אותו ללא תקיןאלא תוצאות של מסלול חיים הרסני
מלא בקוצים שעושים כואב עם כל צעדואין עננים וורודים וכוכבים נוצצים
בדרך ליעדיש אותך דומעת עצובה שבורה
לאנחותטובעת בתוך ים מריר של אהבה
לא מצליחה לשחותאני מתגעגע לימים שהזענו ממאמץ,
מחייכים מאוזן לאוזן חיוך סנטימנטלי
מלא בעתיד מנבא טובות.לפני שהגיע מציאות פטאלית,
ונפלנו למשכב עייפים מכל הקרבות.אני מזדיין עם נטע, אבל חושב עלייך
כל הזמן אפילו באמצע
אפילו לפני הפינאלה הרטוב.מדמיין אותך מחכה לי שאשוב
מפיגה לי את הבדידות, מאחה לי את
הסדק.יודעת שלהתאהב שוב זה התאבדות,
אבל מוכנה ללחוץ על ההדק
YOU ARE READING
נקודה סימן קריאה
Poesíaאם העולם היה הוגן, אולי היא הייתה נשארת. אבל מציאות מתחלפת, ובאה אחרת. אולי זה היעוד שלה להשאיר אותי לבד, אולי היא סתם כלבה אחת מני רבות. כמו שהיא ידעה להבעיר אותי באש, ככה היא גם ידעה לכבות. ונקלעתי לקלישאה שמצאתי אושר, אבל היא בסך הכל הייתה עוד שי...