את תבואי ללוויה שלי לבושה
בשחור דיכאוני מתבאל?או בשמלת מחשוף נועזת
בצבע אדום צוהל?את תבכי במרירות
על היגון הנורא?או שתבואי עם החבר
החדש להפגין נוכחות
כאילו הכל כשורה?מה את זוכרת קפה
בבוקר חם מהביל
מלווה בנשיקות?או כל ריב מבחיל
שנגמר בצעקות?את תביטי לשמיים
לראות אם הפכתי
למלאך עם נבל?או שתביטי לרצפה
על בדל סיגריה רגע
לפני שתכבי אותו עם הרגל?ותמשיכי לך לדהור
על כבישים באישון לילה אל עבר
עוד אחד שימכור לך שקרים בעטיפת
פורצלןואם הייתי יכול
רגע לפני שאני מפסיק לנשום
הייתי מבין לך שעון שיספור
לאחור עד שגם לך יגמר החמצן
YOU ARE READING
נקודה סימן קריאה
Şiirאם העולם היה הוגן, אולי היא הייתה נשארת. אבל מציאות מתחלפת, ובאה אחרת. אולי זה היעוד שלה להשאיר אותי לבד, אולי היא סתם כלבה אחת מני רבות. כמו שהיא ידעה להבעיר אותי באש, ככה היא גם ידעה לכבות. ונקלעתי לקלישאה שמצאתי אושר, אבל היא בסך הכל הייתה עוד שי...