לכי להזדיין, שברת אותי
לרסיסים.
לכי להזדיין, את וכל
המחשופים.לכי להזדיין, את והגוף
המגרה הזה שלך.לכי להזדיין, עם איזה
אפס שיהיה מספיק
טיפש בשביל לרצות
אותךלכי להזדיין, את והחיוך
שאף פעם לא הצלחתי
למחוק מהזיכרון.שיילכו להזדיין החיים
המלוכלכים האלה,שתזדיין השפיות
שייזדיין ההיגיון.שיתפוצץ הכל,
שתפרוץ שריפה.אם רק הייתי יכל,
לשכח כמה את יפה.כוסאימא של היקום,
כוסאימא של הגורל.אני אצעק לך ואצעק
ואצעק, שימעו אותי
גם בחלל.לכי להזדיין, כי אף פעם
לא הצלחתי לאהוב כמו שאהבתי
כשהייתי בתוכך.לכי להזדיין, כי אני מנסה
לשנא אותך ולא יודע איך.לכי להזדיין, כי יש לי פצע
בחזה ששום אלכוהול או יוד
לא יחטא.לא אחסוך בקללות,
כי אני גבר גס ובוטא.ורק דבר אני אגיד לך ישר
מהלב
הכי כנה בלי להתמסכן,
והכי אמיתי.אם אי פעם באמת תלכי להזדיין,
אז לפחות שיהיה איתי.
YOU ARE READING
נקודה סימן קריאה
Poesiaאם העולם היה הוגן, אולי היא הייתה נשארת. אבל מציאות מתחלפת, ובאה אחרת. אולי זה היעוד שלה להשאיר אותי לבד, אולי היא סתם כלבה אחת מני רבות. כמו שהיא ידעה להבעיר אותי באש, ככה היא גם ידעה לכבות. ונקלעתי לקלישאה שמצאתי אושר, אבל היא בסך הכל הייתה עוד שי...