נקודה סימן קריאה

גבר טיפוסי/דור דפוק

והזמן נמרח ונמרח ונמרח
ונמרח כמו חמאה על פיתה.

ובזמן שאתה מגרד באשך,
אתה מנסה להיזכר איפה
הייתה ומה עשיתה.

כבר שבוע היא לא פה
אין אף אחד בחדר
אבל אתה לא שם לב,
ישן כמו פגר.

קם בלילה מוצא נחמה,
מול פורנו במחשב?
מה היא אשמה מה?
בחורה רגישה,שרצתה גבר אוהב.

אבל מה אתה אשם שאתה,
חלק מדור של אבודים?
דור שזורק רגשות לפח,
ברגע שיורדים הבגדים.

מה יש לנו אף פעם
לא מסתפקים?
חייבים עוד.

אבל עוד מה?
בא נשתף בוא נצלם,
בוא נחשף
בוא נראה לכולם שאצלנו
לא משעמם.

בוא נתעד אוכל שנייה לפני שהוא
עושה דרכו לקיבה
בוא נשוויץ בתמונה זוגית להראות
שיש לנו אהבה.

שכחנו מה היינו,
לפני שנהפכנו לפרופילים
צבעוניים במסך הקטן.

אתה פותח בירה מחכה לשליח
שיביא את האוכל,
כי היא לא פה לבשל אוכל אמיתי.

ואתה?,אתה גבר טיפוסי
לא בקיא בקולינריה אולי חביתה.
איך מתרגלים לרעש האילם
אחרי השקט שהיא הביאה איתה? .

יש עוד אלף כמוהה אתה אומר לעצמך
בין לגימה לביס, בין אנחה לפיהוק.
ובלילה בין תנוחה לתנוחה,
אתה ממלמל לעצמך
למה? למה? למה?
למה אנחנו דור דפוק?.