נקודה סימן קריאה

מציאות דפוקה

וכמה בעצם היא רוצה להישאר?.
כל אמת שהיא תשאיר
בפנים,רק תכאיב לה יותר.

היא רואה אותי בעיינים,שמוציאות
אותי שטן.

אני רואה מטושטש,ורק היא תמונה
ברורה בין כל ענני עשן.

והיא אומרת,ואני צועק.
והיא זועקת,מכעס ואני שותק.

והיא מכינה יפה את השולחן
עם צלחות,
בשביל לאכול לי את הלב
עם מזלג וסכין.

היא לא רוצה שוב לנסות,
ואני לא רוצה לבזבז מילים
שהיא לא תבין.

כנראה לא סיפרו לה שגם
לב שבור,יכול לאהוב פעמיים.

ואם כבר לכאוב,אז עדיף
בשתיים.

אז מה אם אני אדיוט.
אולי זה מה שהיא צריכה או זקוקה.

אני אתן לה מה שיש לי,למרות שאין כבר
אהבה אמיתית רק מציאות דפוקה....