לְיַד זֶה אַף פַּעַם לֹא זֶה
וְהַמִּלָּה "כִּמְעַט" תָּמִיד
צוֹבֶטֶת לִי בֶּחָזֶה.לָמָּה עַכְשָׁו הִיא פָּחוֹת אוֹהֶבֶת
פָּחוֹת מְרֻצֶּה?נִשְׁאֶרֶת קְפוּאָה בַּמָּקוֹם
כְּשֶׁהַלֵּב שלי תּוֹפֵס תְּאוּצָהשׁוּם דָּבָר כְּבָר לֹא כְּמוֹ שֶׁהָיָה
וְהִתְרַחֵשׁכְּשֶׁהִתְאַהַבְתִּי בָּהּ אָז
בִּשְׁעַת אַחַר הַצָּהֳרַיִםבֵּין 4' לְ5'
כְּשֶׁהִיא הָיְתָה נִיצוֹץ
בְּעוֹלָם אָבוּדכְּשֶׁהִיא הָיְתָה סִבָּה
לָלֶכֶת לְאִבּוּדבִּזְמַן שֶׁכֻּלָּם הִתְנַהֲגוּ
פּוֹלִיטִיקְלֵי קוֹרֵקְטאָהַבְנוּ לִהְיוֹת אֵלֵמֶנְט
חָרִיג בְּלִי לְהִתְחָרֵטרָצִים בַּאֲלַכְסוֹן, מְדַבְּרִים עָקֹם
הוֹלְכִים לִישֹׁן מְסָרְבִים לָקוּם
וְעַכְשָׁו הִיא עוֹמֶדֶת בַּדֶּלֶת
מְחַפֶּשֶׂת מוֹצָא אוֹ מָנוֹסרוֹצֶה לִבְנוֹת מֵחָדָשׁ
אֶת הַחַיִּים שֶׁאָהַבְנוּ
לַהֲרֹסוְנִזְכַּרְתִּי בַּמִּלִּים הָאַחֲרוֹנוֹת
שֶׁלָּהּ''הַחַיִּים קְצָרִים מִכְּדֵי לְבַזְבֵּז אוֹתָם עַל רְגָשׁוֹת''
הִיא יוֹדַעַת אֶת הַהַשְׁלָכוֹת
הִיא לוֹקַחַת אֶת הַסִּכּוּןהִיא יוֹדַעַת אֵיךְ לִגְרֹם
לַגֶּבֶר לִבְכּוֹתהִיא יוֹדַעַת מָתַי לַעֲזֹב
אֶת הַסִּפּוּןלִפְנֵי שֶׁהָאַהֲבָה שׁוֹקַעַת וְאִתָּהּ
הַמְּצִיאוּתלִפְנֵי שֶׁהַיֶּלֶד יָבִין שֶׁהוּא יַהֲפֹךְ
לְגֶבֶר שֶׁסּוֹבֵל מִבְּדִידוּתעוֹד יְסַפְּרוּ בְּכָל הָעִיר
אֵיךְ הִיא יָצְאָה לִכְבֹּשׁ אֶת הָעוֹלָם,
בִּזְמַן שֶׁאֲנִי בָּנִיתִי לִי כְּלוּב
שֶׁל מְצִיאוּת עַל הַסַּפָּה בַּסָּלוֹן.עַל אֵיךְ הִיא מָצְאָה אֶת הַשְּׁבִיל הַמֻּשְׁלָם,
כְּשֶׁאֲנִי חָזַרְתִּי לִישֹׁן בַּאֲלַכְסוֹן....
YOU ARE READING
נקודה סימן קריאה
Poesiaאם העולם היה הוגן, אולי היא הייתה נשארת. אבל מציאות מתחלפת, ובאה אחרת. אולי זה היעוד שלה להשאיר אותי לבד, אולי היא סתם כלבה אחת מני רבות. כמו שהיא ידעה להבעיר אותי באש, ככה היא גם ידעה לכבות. ונקלעתי לקלישאה שמצאתי אושר, אבל היא בסך הכל הייתה עוד שי...