פרק 12- דניאל

31 8 1
                                    

נ.מ. דניאל
נ.ז. ההגעה למחנה
-----------------
"טוב, אז זה מה שנעשה:" התחילה יהלי
בבקשה תרחמי עלי
"אני לא אעלה את הפוסט בתנאי שבמהלך המחנה אתה לא מתנהג כמו אבא של אף אחד! ברור?"
"טאווווב אחותנו, ככה עושים את זה!"  עודדו אתה יונתן ואיתי
"מה? מתי אני מתנהג כמו אבא של משהו??"
"אםםם כל הזמן" ענתה לו שירה כאילו זה ברור
"טוב, בסדר אני אשתדל לא לתנהג ככה, מבטיח!" עניתי להם בהנחת רווחה וביאוס .
"מסתרס, ווי קום תו יורס קאמפ" הודיע פתאום הנהג
"דניאל?, יהלי?" יונתן שאל
"מה אבל אם אני אתרגם לכם אתם תגידו אני מתנהג כמו אבא" עניתי לו בכל טיפה פגוע, כי באמת נפגעתי מזה.
"לא נכון , הייתי מתרגם לכולם בעצמי אם לנהג לא היה כזה מפתע קשה..."
"טוב, אני אתרגם" יצאה פתאום יהלי
ממש גיבורה שמצילה את המצב.
"הוא אמר: שאנחנו כמעט הגענו למחנה"
"דניאל בוא בבקשה לווצאפ"
ממש זה מה שבא לי זה לדבר איתה בווצאפ אבל בסדר .
וכשאנחנו מתכתבים בינינו רק באנגלית כדי לשמר את האנגלית שלנו.
_____
ה.כ. תדמיינו שזה צ׳אט בווצאפ:
ה.כ. אנחנו כותבות בעברית אבל תדמיינו שזה כתוב באנגלית....
______
יהלי: מה קרה?

דניאל: כלום

יהלי: נו באמת, אתה חושב זה עובד עלי?

דניאל: מה נראה לך שאם יגידו לך שהעופי וההתנהגות שלך הם לא בסדר אז לא תיפגעי?!

יהלי: אני מצטערת על מה שאמרתי. אתה צודק כמו תמיד זה היה חסר מחשבה...
אתה סולח לי?😭🙏

דניאל: ברור. שאני סולח אבל עדין זה מציק לחשוב על זה.

יהלי: אבל תחשוב שאנחנו עכשיו נהיה במחנה. והולך להיות לנו כלכך כיףףףףף
_______________
השיחה איתה באמת עזרה אבל עדין זה כואב, אבל אני בטוח שהולך להיות לנו כלכך כיף במחנה.
"סיימתם את השיחה הסודית שלכם?" שאלה אותי בשקט נוי.
הצמדתי את ידי לראשה ואז החזרתי אני באמת אבא! המחשבה גרמה לי הפעם לגאווה.
אולי אני באמת אבא של כולם אבל אני לא צריך להתבייש בזה.
פתאום הנופים העיריים השתנו, הנכנסנו ליער.
"איפה אנחנו? למה יש לי תחושה שהנהג לא יביא אותנו למחנה אלה הוא יביא אותנו לבית של המכשפה אם הבית ממתקים שלה?" שאלה שירה
"נכון, חיכית מהרגע שנחתנו להגיד את זה כדי לקשר את הטיול להגדות?" שאלתי מגלגל עיינים אבל צוחק, איך היא תמיד מקשרת הכל לאגדות למרות שבחיים לא ראיתי אותה קוראת ספר או הוראות למשהוא....
ואז הנהג נעצר אז מיד הסתכלתי על השעון אבל זאת לא היתה תה ואז ראיתי אותו מהשימשה הקדמית.
"חברים, כולם עכשיו להסתכל בשמשה של הנהג!!!" פקדתי עליהם.
"למה מה קרה זאת קולה עוד שעת תה" ענה לי איתי בזלזול מעצבן
"א. זאת לא שעת התה שעת התה תהיה עוד שעה...." עניתי לו בקול טיפה תקיף
"רק, אז למה עצרנו?" שאלה נוי
ואז יונתן העיל בטובו לקום לבדוק למה עצרנו.
ואז הוא צעק את מה שידעתי:

"הגענו למחנההההה"

******

הינה נגמר לו עוד פרק!
מקוות שנהנתן
y&s ♥️

(סורי על האיחור...)


ריב, חברות או אהבה?!❤️Where stories live. Discover now