פרק 8

844 77 273
                                    



נ.מ הארי

נכנסתי למושב הנוסע במכונית השחורה. נייל וג׳יני התיישבו במושבים האחוריים וזאין במושב הנהג.

הושטתי אל זאין את שתי חפיסות השטרות שטוני הביא לנו לפני דקות במועדון. ״קח, תתחלקו בין שלושתיכם״ אמרתי, לא מביט בו.

״הארי-מה?״ זאין שאל, לא לוקח את החפיסות מידי.

״תיקחו את זה. לפני שאתחרט.״ אמרתי, מעביר את עיניי לפניו.

״מצוין, כי אנחנו לא מתכוונים לקחת את החלק שלך״ נייל אמר מאחור.

נשפתי מאפי בעצבנות, מסובב את מבטי לכיוונו, ״אתם משלמים שכר דירה, אוכל, מים, חשמל. אני לא. אני אסתדר בלי החלק שלי הפעם, אתם לא. עכשיו תקחו את הכסף המזויין ותפסיקו להיות עקשנים״ קולי היה נמוך, אך לא רגוע בכלל.

אני לא נוהג להראות חמלה, או לעזור לאנשים. אבל אלו לא סתם אנשים, הם כמו אחים שלי. שלושתם. לעזאזל. ידעתי שהם יתקשו לעמוד בתשלומים לאחר שאעזוב את הדירה ולעולם לא התכוונתי להפקיר אותם. עמוק בפנים ידעתי שתמיד אהיה לצידם.

לעזאזל, אני מוכן לחטוף כדור למען שלושת האידיוטים האלה.

״לא. אנחנו לא לוקחים את הכסף שלך, הארי. תשכח מזה.״ ג׳יני התעקשה.

אלוהים, מה הבעיה שלהם לקחת את הכסף וזהו?

״אתם חבורה של עקשנים אתם יודעים?״ העברתי את עיניי בין השלושה.

״אתה ביצעת עבודות בשביל הכסף הזה, הארי. אנחנו לא יכולים פשוט לקחת אותו. אנחנו נסתדר, תדאג לעצמך.״ זאין אמר, דוחף את ידי שאחזה בשטרות.

הבטתי בהם, מבטים רציניים היו על פניהם. הם היו נראים כאילו מוכנים לקפוץ מול מכונית נוסעת ולא לקחת את הכסף ממני. אפילו שהצעתי אותו. נדירות הפעמים שאני מציע עזרה. ודווקא שאני מציע אותה הם לא מוכנים לקחת.

״זאת פעם אחרונה שאני אומר; תקחו את הכ-״ לפני שהצלחתי לסיים את המשפט, שלושתם עצרו אותי יחד.

״לא!״ קולם יחד היה קובע, ואז זה היה ברור לגמרי שאין טעם להמשיך בוויכוח הזה. הם לא יקחו את זה.

לעזאזל, אני לא בן אדם טוב אבל גם אם אני לא אודה בקול, אני מנסה להיות טוב לאנשים שחשובים לי מכל. חיים מזויינים.

״בסדר״ מלמלתי, משחרר את השטרות מהגומיות שתפסו אותם יחד, ומתחיל לחלק את הסכום לארבע שווה בשווה.

יצאתי מרכבי לאחר הצהריים העברתי בדירה של זאין, ג׳יני ונייל. עליתי את שלושת המדרגות שהיו בכניסה לבית, פותח את הדלת.

נכנסתי אל הבית, סוגר את הדלת אחריי. היה ריח של אוכל. לואי.
צעדתי כמה צעדים לפני שבטתי ימינה אל המטבח, ראיתי את לואי מערבב משהו בתוך סיר נירוסטה, חיוך היה על שפתיו.

That boy is a trouble || Larry stylinsonWhere stories live. Discover now