אלאדין

36

היי בנות, הודעה חשובה;
אני בטיפול פסיכולוגי ופעם הפסיכולוגית שלי אמרה לי שאנשים הם חצופים ובגלל זה הם נותנים לנו ביקורת אכזרית מבלי שביקשנו אותה.
לפעמים אני מקבלת ביקורת שמורידה לי את המוטיבציה לכתיבה וזה מה שעושה לי מחסום כתיבה, ואני מודעת לכך שאין לי ביטחון בכתיבה.... ולכן אם מישהי לא מתחברת בסיפור, אני לא מכריחה אותה לקרוא.
אם מישהי מעוניינת בלתת לי ביקורת, אני יותר מאשמח לשמוע, אבל לשמור על כבוד כלפי הכתיבה והסיפור שלי כי אני משקיעה המון זמן של מחשבה.
בבקשה תבינו אותי💞
מודה לכל מי שכן קוראת ומי שכן אוהבת כי זה באמת לא מובן מאליו ואני מרגישה אסירת תודה על האהבה שלכן.❤️
—————-

גבריאל וויל
היא מביטה בי בציפייה. שוב המבט הזה.

למה היא כל כך מצפה ממני?

״הכנתי אוכל... אתה..״ היא מגמגמת. ״לא תאכל איתי? למה לא?״ זה בגלל הסירוב? אז מה? אז סירבתי לאכול את האוכל שהיא הכינה לי כי לא רציתי ממנה כרגע שוב דבר.

״כי אני לא רוצה.״ אני מביט בה במבט זועף.

״אם זה כי אתה כועס עליי, אז-״

״אז לכי לעזאזל. זה כי אני כועס עלייך.״ אני קוטע אותה. אני רוצה לצעוק עליה ולהרוג מישהו מרוב כעס. ״למה בכלל לא שיתפת אותי? למה לא דיברת איתי והלכת לעשות את זה מאחורי הגב שלי?״ אני מרים עליה את קולי.

״ברחת ממני כאילו הייתי מגעילה אותך, גבריאל.״ עיניה מרצדות על עיניי. ״זה גרם לי להרגיש כאילו התינוק טעות בעינייך. לא הייתי רוצה שהילד שלי יהיה-״

״התינוק לא היה פאקינג טעות בעיניי!״ אני משקר חלקית מבלי למצמץ, כי זה כן היה כמו טעות, אבל טעות שהייתי מוכן לאהוב.

היא פותחת את ידיה, ״אני מצטערת שהבנתי אותך לא נכון! אני אפילו לא רוצה להגן על איך שעשיתי את זה! אני מרגישה רע,״ היא התחילה לבכות.

שוב.

הבכי שלה גורם לי להתעצבן יותר. ״אל תבכי עכשיו. אני מנהל איתך שיחה.״ אני מסנן.

״אני,״ היא טופחת על החזה שלה. ״לחוצה-״ יבבה קטנה יוצאת מגרונה. היא תמיד בוכה כשהיא בלחץ וזה מחרפן אותי.

״אני כועס עלייך כי לא שיתפת אותי. אני כועס עלייך כי עשית את זה מאחורי הגב שלי. אני כועס עלייך כי שיקרת לי. אני כועס עלייך כי לא גיליתי את זה ממך!״ אני מתקרב אליה, מאופק עד כדי רעד של איפוק.

עיניה מרצדות על עיניי בלחץ. היא נראית כמו מי שמנסה להפסיק לבכות אבל הדמעות שלה יורדות בקצב רק מהיר יותר. הבכי שלה רק גודל.

הצעד שלה לאחור מרושל, והיא כמעט נופלת, אבל אני תופס אותה בנהמה.

״מה אני צריכה לעשות כדי שתסלח לי?״ השפה שלה רועדת.