Anonymous - Niall H | Hebrew

פרק 9

אני חוזרת לעלות רק פרק אחד , במקום שנים . אבל אני אעלה פרק ביומיים (:
ואני ממש מקווה שתגיבו . כי גם בקודם בקושי הגבתם :
רק תשימו לב, שהחלפתי קצת את מראה ההתכתבות ביניהם. תהנו ( :
...

@Anonymous : אולי אנחנו מרגישים ריקים כי השארנו חלק מאיתנו בכל דבר שאהבנו.

@whocares: בני נוער מוצאים את מציאות החיים שלי על ידי הפחד.

נקודת מבט ג'סיקה

תוכלו להסביר לי את ההבדל בין הבית ספר שלי לבין הגיהינום ? בהצלחה עם זה .

אני מתכוונת, הבית ספר הזה מיותר. זונות הולכות במסדרונות בית ספר, בכל חדר פנוי תראו שם זונות מזדיינות שלא ידעתם שהן קיימות בכלל, אני נשבעת , הם צאצאים של היטלר. זה ההסבר היחיד שהגיוני .

ובכללי, כל השיעורים , ריתוקים , והחוקים לא מתאימים לי.

"היי, ג'סיקה !" שמעתי קול מעצבן מאחורי, שמה לב שמחק נוחת על השולחן שלי . נאנחתי והסתובבתי אחורה .

לחשוב - מחשבות חיוביות , מחשבות חיוביות .

כמה מפתיע, האחת והיחידה ג'ייד וויטגארס .

בלונד ,מלא איפור, מלאת ניתוחים , מי זאת אם לא ג'ייד היפה . היא מה שכל בת (חוץ ממני) רוצה להיות , ומה שכל בן רוצה להרוויח .

בשבילי היא רק זיוף , היא מסכה כולה . זונה .

"שוב חותכת את האצבעות שלך?" היא שאלה בגיחוך קל ובהרמת גבה שנראה על פרצופה המכוער.

הורדתי את ידי מתחת לשולחן, לוקחת את הג'קט השחור שעליי ומכסה את היד כולה כאשר האצבעות מחזיקות אותו . השפלתי מבט קטן בגלגול עיינים.

מחשבות חיוביות, מחשבות חיוביות .

אף פעם לא העזתי לספר למישהו על הכאב שלי, או על מה שאני עוברת . אפילו לא לאמא שלי. כלומר, רציתי לספר לה. יום אחד המורה תפסה אותי חותכת בשיעור, זה היה רק כי לא יכולתי להתאפק. זה מטומטם, אני יודעת. היא לקחה לי את חתיכת הזכוכית ומאז ג'ייד בוחנת כל צעד שלי, צוחקת עליי. אני השק שלה, או לפחות הייתי . בזמן האחרון היא פחות מתייחסת אלי .

עדיין לא דיברתי אז עם @WHOCARES.

הזזתי את הכיסא אחורנית, שמתי את התיק על הגב ועברתי מקום. המורה - כרגיל - מאחרת ולכן לא היה מישהו שיעצור אותי, בסך הכל עשיתי את זה רק כדי לברוח ממנה, כדי לא לדבר איתה .

שמעתי צחקוקים קלים וגיחוחים מאחורי אבל התעלמתי. אני מעדיפה להתעלם מזה, ולא להכנס לזה .

האמת היא, שהבית ספר גורר את כל הבעיות שלי. בלעדיו, לא הייתי עכשיו במצב הזה .

"סליחה, לא סיימתי לדבר איתך " שמעתי את ג'ייד מאחורי אומרת בחיוך רשע וצחקוקים מאחוריה .

אני לא מבינה למה ג'ייד שונאת אותי , היא שונאת אותי בלי סיבה. אם הייתה סיבה, אז אולי הייתי מבינה איכשהו.

"שמעתי שהתחלת לקחת כדורים נגד דיכאון " הקול הצפציף שלה גרם לי דחף להקיא. היא נשמעת כמו ילדה בת שתיים , שבלעה חתול ולועסת מסטיק כמו פרה . פרה שבלעה חתול כמובן .
"למה לא לגמור עם זה וזהו? "

והנה זה בא, אני המשכתי לנסות להתעלם.

מחשבות חיוביות, מחשבות חיוביות .

"את מבינה, ההורים שלך מסכנים שהם תקועים איתך . הם יכלו לחסוך המון כסף ." יוכלתי לראות את התוספות הבלונדיניות שלה בשיער, ואת החוטיני שלה מציץ מהמכנס . "בטח התרופות האלה עולות המון כסף, עדיף לבזבז אותו על קניית פרות. "

ההורים שלי מאוד עשירים , אני לא חושבת שיש להם בעיה לקנות פרות אם הם רוצים .

" לא יהיה קל יותר לגמור עם זה?" אני אזכור את זה לרגע שאני אתאבד .

אני יודעת שזה יהיה קל יותר לסיים את זה, אבל אני לא רוצה לתת לך את ההזדמנות לרקוד לי על הקבר .

" רק תסיימי את זה כבר, ג'סיקה. מה יש לך להפסיד ? "

...

@whocares:
את בסדר ?

@Anonymous:
לא הייתי קוראת לזה בסדר .

@Anonymous:
אני רק רוצה לסיים את זה .

@Anonymous:
זה יהיה יותר טוב לכולם .

@Anonymous:
אני באמת שונאת לחיות , נ.

@whocares:
אל תעשי את זה .

@whocares:
תבטיחי לי שלא תעשי את זה .

@Anonymous:
אני לא יכולה להבטיח דבר כזה

@whocares:
אם את תעשי את זה , אני גם אעשה את זה .

@whocares:
לא, אל תגידי את זה ! אנחנו נציל אחד את השניה.

@Anonymous:
אני לא יכולה להציל אותך אם אני אפילו לא יכולה להציל את עצמי. מצטערת , נ .

@whocares:
אז אני אציל את שנינו.

@Anonymous:
אני חושבת שזה מאוחר מידי. [טעות של המערכת, אנא נסה שוב מאוחר יותר.]