Anonymous - Niall H | Hebrew

פרק 36+37

נקודת מבט ג'סיקה

נאנחתי אנחה ארוכה, ובכל זאת היא לא תארה את כמות האזבה שלי.

התעוררתי בבוקר והכל הרגיש כל כך מזויף. אתמול זה הרגיש אמיתי, לגיטימי. אבל זה מזויף, ככה זה גם צריך להיות.

נייל ג'יימס הורן צריך את עיר האורות, הפאבים ומה לא . למה הוא החליט לבוא דווקא לכאן ? שפילד לא מיוחדת, מגיע לו יותר מזה. 

נאנחתי פעם נוספת ומשכתי כלפי מטה את השמיכה, חוטפת צמרמורת קלה. זה מבאס.

משכתי מעליי את הסווטשרט הגדול שלי , וגרביים גדולות ועבות. יצאתי מחדרי עם שיער מבולגן ואיפור מרוח מסביב לעייני; נראתי כמו יצירת אומנות.

פערתי את עיניי כשראיתי במראה עד כמה נורא אני נראת, שיפשפתי במהירות את עייני ופיהקתי בו זמנית.

במהירות מצאתי את הרגל השמאלית שלי נתקעת בקרסול של הרגל הימנית שלי, ואני עפה קדימה. הייתי בטוחה שפניי יפגשו את השטיח שמולי, אבל מישהו תפס במותניי מאחורה והעמיד אותי.

שמעתי צחקוק מאחוריי והאזנתי את עצמי, מעבירה את יידי על רגליי. "תזהרי קופר, את לא רוצה להרוס את הפרצוף היפה שלך, נכון ?"

עצרתי את הנשימה שלי והתעוררתי במהירות, עיניי נרחבו. פאק, פאק, פאק .

ידיו החליקו ממותניי והוא לקח שני צעדים אחורה, " דרך האגב, בבקשה ." הוא אמר בשחצנות.

לא הצלחתי לחשוב בהגיון כשראיתי אותו עוקף אותי לכיוון המטבח, הוא הריח כמו גן עדן ואני לא מתייבשת להגיד שהרחתי אותו. כי אם לכל אחד הייתה הזדמנות להריח אותו, אף אחד לא היה מתנגד.

חשבתי שזה היה חלום .

הוא פיהק והעביר את ידו בשיער. הוא לבש חולצת V כהה וצמודה שהבליטה את הקוביות שלו. אם רק יכולתי להעביר את היד שלי עליהם ........ הייתי מתה רק מהתחושה.

"אני הולך להכין ארוחת בוקר, רוצה להצטרף אליי ?"

הנהנתי במהירות ועקבתי אחריו למטבח מבלי להוסיף מילה. הוא התהלך בחדר כאילו שזה הבית שלו, אבל זה לא מפריע לי. אני שמחה שהוא מרגיש בנוח כאן, אבל מגיע לו משהו יותר טוב מזה.

להיות הוא זה כאילו שיש מצלמה לידך לכל מקום שאתה הולך או נמצא, ואם אתה עושה טעות אז משפילים אותך. אסור שנייל יראה אותי מביכה את עצמי ..... שוב.

כל מה שעשיתי ב24 שעות האחרונות היה לרקוד ריקוד אירי על המיטה ולעשות בושות .

מעכשיו אני אתנהג בכבוד ובצורה נחמדה יותר. אני לא אביך את עצמי יותר.

"גרביים נחמדות, ג'." הוא אומר בצחקוק, שם קופסה מלאה בפירות על השולחן וקערה לידה, ומעביר כמה פירות לקערה. הוא זרק לי פרי אפילו בלי לשאול אותי אם אני רוצה. הנהנתי וזזתי אחורה מדלפק המטבח, מביטה בגרביים הורודות העבות שלי.