פרק 49

1.5K 188 66
                                    

נקודת מבט ג'סיקה

אחרי שקנינו את הפיצה, טיילנו קצת בעיר ולאחר מכן התקדמנו לפארק מבקרים לא רחוק מהאיזור. 

עלינו על גבעה שהייתה בפארק והיה אפשר לראות ממנה נוף מרשים.

הירח הוא היה מקור האור היחיד שלנו, אבל זה היה מספיק בהחלט.

הוא האיר רק על חצי הפרצוף של נייל, ויכול להיות שאת רוב הבנות זה היה מפחיד. אבל אני לא מפחדת מצדדים אפלים ומהחושך.

לא משנה עד כמה נחמד ומצחיק הוא היה, לא הצלחתי להרגע. עברה בראשי מחשבה אחת; למה מישהו כמוהו ירצה לצאת עם מישהי כמוני?

אני באמת לא מבינה מה הוא מחפש אצלי.

"אז, אם אנחנו רוצים להיות ידידים לא כדאי שנכיר אחד את השני?" סוף סוף אזרתי אומץ לדבר. קדימה ג'סיקה.

" רק ידידים? חבל, חשבתי שאנחנו כבר ידידים." הוא אומר ומזייף צחוק, אבל עיניו מראות שהוא מאוכזב?

"לא אמרתי את זה" מלמלתי במבוכה. פתחתי את קרטון הפיצה ובוחנת את החתיכות, מתלבטת איזה מהן לקחת. "אוקיי, בואי נכיר אחד את השניה" הוא גיחך. 

"אוקיי." בלעתי את חתיכת הפיצה.

"אוקיי, בואי נתחיל בדברים בסיסים." בחנתי את הפרצוף היפה שלו, הוא היה כל כך יפה. עצרתי את נשימתי וניסיתי לא להגיב בצורה מוגזמת.

אוקיי, כנות זה הדבר הכי חשוב במערכות. אל תשכחי את זה ג'סיקה.

"אוקיי," עניתי.

"מי הפייב שלך מוואן דיירקשן?"

"לא, זה כבר מוגזם. יש גבול נייל" צחקתי והוא הצטרף אליי.

"ברצינות, זה אני. נכון?" נאנחתי, "לא, זה הארי."

מה קרה לכנות, ג'סיקה?

"אוקיי, אז אני אדע לא אפגיש ביניכם." הוא רוצה שאכיר את הסביבה שלו.

"לעזאזל," מלמלתי, מנסה לעצור את החיוך שעולה על פניי.

"אוקיי, בואי נעמיד פנים שלא שאלתי." הוא אמר לפני שהמשיך, "ספרים או סרטים?"

"ספרים, זה מובן מאליו." אמרתי בגאווה. "ממש לא, סרטים הרבה יותר טובים."

"אתה צוחק, נכון?"

"את צוחקת?" הוא התחכם.

"ספרים מנקים את הראש שלך."

"גם סרטים." הוא צחקק.

"אבל ספרים לוקחים אותך למקום אחר, אתה מדמיין את הסיצואטיה, אתה מפעיל את הדמיון. אתה מעמיד פנים שאתה מישהו אחר, מישהו שאתה לא יכול להיות. אתה חי ואוהב משהו שונה."אמרתי ולאחר מכן לוקחת עוד חתיכה מהפיצה במהירות. "ספרים עוזרים לך לשכוח מהכל, גם אם זה לכמה רגעים בודדים."

Anonymous - Niall H | HebrewWhere stories live. Discover now