Anonymous - Niall H | Hebrew

פרק 47

אני עם דמעות מהגיפ, שאלוהים יעזור לי. למה אתה ככ יפה נייל שלי?

_

נקודת מבט נייל

16:59. שיט שיט שיט. אולי זה באמת לא היה רעיון טוב. זה מאוחר מידי לבטל הכל?

אולי אני צריך לעזוב ולשכוח מכל זה. אבל אני לא יכול לשכוח מג' ומהעיניים הכחולות שלה, אז אני לא יכול לעזוב.

הדבר היחיד שלא טוב בג'סיקה, הוא שאתה לא יכול לשכוח אותה. אפילו אם אתה מנסה. ואם אתה ראית אותה במציאות, אז לשכוח אותה זאת בכלל לא אפשרות.

העיניים שלה הם כמו השמיים, כחולים ללא ''שברים''. להסתכל בתוכם גורם לי לשמוח, רק מלהסתכל עליה הלב שלי מתחיל לרקוד. ואני לא מבין איך זה, שבן אדם עצוב מצליח לשמח אחרים. היא מבזבזת את האושר שלה על אחרים כך שלא נשאר בשבילה.

ב17:00 ג'סיקה עמדה על המדרגה העליונה, היא לבשה סקיני ג'ינס שחור ומעיל מעליה. אני לא מבין גדול באופנה אבל אני יודע שהיא נראתה מהממת.

היא ירדה במדרגות וחיפשה אותי, חיוך מטופש היה מודבק לי על הפרצוף וצפיתי בה מהחלון בחדר שלי. לא רציתי להפחיד אותה. היא התיישבה על המדרגה התחתונה ביותר.

" יש כאן מישהו?" היא מילמלה אבל יכולתי לשמוע אותה בכל מקרה. רציתי לצעוק לה אבל החלטתי שלא.

הסתכלתי בשעון וראיתי שעכשיו 17:01 בדיוק, נאנחתי ובמהירות ירדתי למטה.

" הלו? נייל? " 

השתעלתי והיא הפנתה את מבטה אליי, היא קמה במהירות וירדתי עד ששנינו עמדנו על הקרקע.

"הקדמת, " אמרתי עם אנחה חלשה. "ואתה איחרת," היא חייכה חיוך מתוק. 

"כבר חשבתי שתברחי מכאן."

" ואני התחלתי לחשוב שאולי כדאי שאברח" היא צחקקה.

"את מצחיקה" אמרתי בציניות, " זה אחד הדברים שטובים שבי, דיבור של זונה." 

"לפחות את מודעת לכך, אהובה." נחנקתי מצחוק.

" אפילו שזה ממש כיף לעמוד כאן ולדבר איתך, אנחנו נלך למכונית?" היא אמרה ושיחקה עם אצבעותיה.

" האמת שאני יכול לעמוד כאן ולדבר איתך 5 שעות, כבר התחלתי לחשוב שזה כל מה שנעשה היום." עניתי לה במהירות. " כנראה שנצטרך לעשות את תוכנית ב'."

"אז לאן אנחנו הולכים?" היא שאלה כשהתחלתי להתקדם בחזרה לכיוון הביתה והיא נראתה מבולבלת. "לא משנה, בואי נעבור לתוכנית ג'." היא צחקה והתקדמה חזרה אליה.

כבר יכולתי להרגיש שעומד להיות ערב נהדר, אפילו לעמוד ולדבר איתה לצד הבית היה כיף. אני מקווה שנבלה עוד המון זמן ביחד.

שיט, אני נשמע כמו בחורה בתיכון.

_ _

להלהלהלהלהלההלהלהלהלהלהלהלהלה.