Anonymous - Niall H | Hebrew

פרק 67

נקודת מבט נייל

"היית מעדיף להיות מושך מבחינה מינית רק לשטיחים, או לחשוב שכל התפוזים הם תינוקות?"

"מה לעזאזל הולך בראש שלך, גסיקה?" צחקתי. היא צחקקה וקצת הסמיקה, השפילה מבט.

"פשוט תענה על השאלה." היא אמרה.

"אמ, אני לא יודע. אני חושב שהייתי מעדיף לחשוב שכל התפוזים הם תינוקות." עניתי. לא חשבתי שהמשחק 'מה היית מעדיף?' יהיה כל כך כיף כשאני משחק אותו איתה.

"כן, אבל תחשוב על זה," היא ענתה כשהיא שיחקה עם אצבעותיה. רציתי לתפוס בידה, אבל הידיים שלי היו על ההגה ואני גם מפחד, אז עדיף שלא. "כל פעם שתלך לסופר-מרקט אתה תרגיש שאתה בבית יתומים, תחשוב מה תרגיש כשתראה מישהו אוכל תפוז!"

"נכון, אז עדיף לבחור את הראשון ולהתחרמן על שטיחים כל היום?"

"אתה כבר בטח עושה את זה." היא צחקה. "חנות שטיחים תהיה בשבילך כמו בית זונות!"

"בסדר, שאלה הבאה." ניערתי את ראשי, מנסה להתעלם מהמחשבה על בית זונות של שטיחים. "היית מעדיפה ..."

"קדימה ילד, תירק את זה!"(=ביטוי) ג'סיקה אמרה אחרי מספר שניות שלא המשכתי.

"תשתקי (לשתוק), אני חושב!"

"זה היה הראשון."

"את חכמה, אבל סיימנו כאן." אמרתי ולשניה הסטתי את מבטי מהכביש אליה, היא חייכה אז חייכתי גם כן.

"תודה, תודה." היא הנהנה והחזרתי את מבטי מהכביש.

"אוקיי, יש לי אחת!" הכרזתי. "מה את מעדיפה, שיהיה לך ראש בגודל של כדור טניס, או של אבטיח?"

היא תפסה בראשה וזרקה אותו אחורה על ראש הכיסא בגניחה, "זאת השאלה הכי קשה, מה לעזאזל!"

"אל תגנחי ואז תגידי הכי קשה......." 

"אה, אופס." היא הסמיקה. אופס תגידי לתחת שלי. "בכל מקרה, אני חושבת שהייתי בוחרת ראש בגודל של אבטיח כי אז הייתי נראת כמו הילדה של סטואי גריפין ובובת בראץ."

"תשובה טובה."

"אני יודעת."

"בכל מקרה, אנחנו כמעט כאן ו-" נחתכתי על ידי הצרחה והאחיזה של ג'סיקה בזרוע שלי.

"אנחנו כמעט כאן! אני עוד מעט אפגוש את ארבעת הבנים הכי חתיכים בעולם! פאק, פאק, פאק! אני לא יכולה לנשום!"

"חכי, חשבתי שאני חלק מהכי חתיכים בעולם?" הדיבור שלי רעד בדיוק כמו ידי, מתחת המגע שלה. (קיטשי איכס - ה.מ)

"אתה כן, אבל עכשיו כולכם תהיו באותו חדר ואני לא חושבת שאני מוכנה לזה."

העפתי את היד שלי שבה ג'סיקה תפס לכיוונה וכף ידה נחתה על שלי, חיברתי את אצבעותינו.

אני לא יודע מה קורה, אבל יש לי פרפרים בבטן ואני רועד כבר אולי שתי דקות. הידיים שלנו מחוברות והיא לא מנתקת את זה, אפילו שהיא יכולה. 

שכחתי איך לנשום.

"כמו שאמרתי," גימגמתי. "קודם נלך למלון ואז נלך למשחק."

"תודה על הכל, נייל." היא לחשה והידקה את האחיזה שלנו.

הנגיעה שלה היא האש ואני נשרף.

_ _

(מטרה: 100 הצבעות, 30 תגובות)

הפרק קצר אבל העיקר עלה פרק אחרי שבוע וקצת שלא עלהההההה

סליחה שנטשתי, ותודה על ההבנה. שבוע הבא נגמרת תקופת המבחנים עד אחרי חנוכה ואז אני אעלה הרבה פרקיםםםםם ( אללההה)

אם מישהי צריכה עזרה (כיתה ט ומתחת אבל אני יכולה לנסות גם י) אני כאן (: אל תתביישו לבקש עזרה, אני אנסה.

מה אתן חושבות על האלבום? מה השירים האהובים עליכן? שתפו אותי

עליי

end of the day

olivia

never enough (הוא ממש מצחיק סליחה)

if i could fly

אני אהבתי (+-) את כל השירים, אני ככ גאה בהם. 

דבר אחרון, תעקבו אחריי בטוויטר? אני אחזיר עוקב אבל תבקשו (או שם או שכאן תכתבי את המשתמש שלכן). danagozbs

שבת שלוםםםםם 

In the middle of the night when the wolves come out Headed straight for your heard They come straight for your heart I hear them calling for you I hear them calling for youuuuuuuuu