נקודת מבט נייל
יכולתי להרגיש את נשמותיה על שפתיי, היא הייתה קרובה אבל לא מספיק. רציתי יותר מזה. יכולתי לשמוע את פעימות הלב המהירות שלה כנגד החזה שלי, מהירות כמו שלי. ידייה היו מסביב למותניי, אומנם מתחת לחולצה שלי אבל לא התלוננתי. לא אוכל בחיים להתלונן כשזה קשור לג'סיקה. היא הייתה קרובה אליי יותר מאי פעם.
כל זה עד שהופרדנו על ידי חברי היקר.
ידי הייתה מונחת על החזה שלי, איפה שהיד של ג'סיקה הייתה מונחת לפני מספר שניות. נשימתי הייתה כבדה, בגלל ג'סיקה. היא גורמת לי להשתגע.
"ליאם, איזו הפתעה נחמדה." אמרתי בשיניים נעולות. אני אוהב את הילד הזה, אבל הוא בא בזמן לא טוב.
"אז, זאת ג'סיקה המפורסמת שאני שומע עליה כל הזמן." ליאם מתעלם מההתנהגות שלי ומהחיוך הלחוץ של ג'סיקה. "אני ליאם."
"אני יודעת - כלומר ... שיט, אני מצטערת, פשוט אתה אמיתי ואתה עומד כאן מולי ואתה יפה." ג'סיקה גמגמה.
ליאם צחק לפני שהתקדם אליה והביא לה חיבוק גדול. "זה נהדר לפגוש אותך סוף סוף!"
"כנל," היא צחקה. "לעזאזל, כלומר גם אותך. מצטערת." ליאם צחק ורואים שהוא כבר מחבב אותה. אני מנסה לשמור על מראה האירי הנחמד שלי, ליאם צריך להזהר. אני מצליח לשמור על קור רוח.
"כבר המון זמן שאני רוצה לפגוש אותך! הארי לא הפסיק לדבר על הסיבה שנייל היה חסר בתקופה האחרונה. אבל אני בטוח שזה היה שווה את זה." ליאם צחקק ושחרר את החיבוק שלהם.
ג'סיקה חייכה אליו עם עיניים זוהרות, היא הייתה מאושרת. הלוואי היא הייתה ככה כל הזמן..... זה מגיע לה.
"ובכן, אני כאן. סליחה שגנבתי לכם אותו להרבה זמן." היא אמרה בגאווה, אני גאה בה.
"נייל חטף קצת סינדרום שטוקהולם, נכון?" ליאם צחק והביט בי, לפני שג'סיקה הספיקה לענות הקדמתי אותה. "אנחנו צריכים ללכת אם אנחנו רוצים להספיק למשחק של לואי."
ליאם גיחח והנהנן, מתקדם במסדרון ואנחנו לצידו.
_
נקודת מבט ג'סיקה
תנשמי. תנשמי. תנשמי. ג'סיקה, אל תפסיקי לנשום.
את עומדת לפגוש את לואי טומלינסון; אליל הסקס שלך עם התחת החמוד, ועכשיו את עומדת בין ליאם פיין ונייל הורן.
תנשמי. תנשמי. תנשמי.
זה רק עוד יום רגיל, לא מיוחד. אני לא ליד האיידולים שלי ואני לא בדרך לראות את לואי רץ עם התחת המתוק שלו.
הנה, את רואה ג'סיקה? זה לא קשה. שום דבר לא קורה. את לא צריכה להתחרפן
"את מוכנה?" נייל שאל.
"פאק, לא!" עניתי, מנערת את ידי מהלחץ.
"יופי, בואי נלך." הוא אמר ועם זאת הוא פתח את הדלת שלואי נמצא מאחוריה.
זה בסדר שאני מקווה שהוא בלי חולצה או ערום לגמרי מאחורי הדלת הארורה?
פתאום כשנכנסו לחדר, כל הרעשים, האנשים; הזמן עצר בשבילי. לא יכולתי לעשות דבר.
"נייל, אח שלי!" זה היה לואי.
"היי לואי!" זה חייב להיות נייל.
"ליאם, אחי היקר!" שוב לואי.
"חה-חה, לואי אתה קורע!" ליאם צחק.
"ג'סיקה!" לואי קרא.
"אלוהים," מלמלתי.
"את יכולה לקרוא לי לואי, זה בסדר" לואי צחקק ועטף אותי בחיבוק חם. שוב פעם הלב שלי מחסיר פעימה.
"מצטערת, היי." עניתי וחיבקתי אותו חזרה.
לא הרגשתי שכבה מעליו, הוא היה בלי חולצה. שאלוהים יעזור לי.
"אלוהים היקר." נשפתי.
"לא, זה עדיין אני." לואי צחק ושיחרר אותי. "נייל, בחרת בדתיה."
"תסלח לה, אתה בלי חולצה והיא מולך אז היא לא נושמת." נייל הסביר את מצבי ושם את ידו על גבי התחתון.
לא יכולתי להסביר את עצמי טוב יותר.
"אה, אתה צודק." לואי ענה ושם את המדים שלו.
לא. לואי אתה צריך להוריד אותה. אני לא מרשה לך.
"אז, נייל וג'סיקה......" לואי הרים והוריד את גבותיו במהירות מספר פעמים.
"הו, אה, אנחנו לא-" נייל נעצר על ידי השיעול של ליאם.
"אה, בסדר, לפני שתי שניות תפסתי אותכם במצב אינטימי." הוא הוסיף.
"הוו, כמה חמוד." לואי גיחך.
"לא עשינו שום דבר!" נייל התעקש. אני לא יודעת למה אבל הלב שלי נמס ואני חושבת שזה בגלל החולצה של לואי. תוריד אותה.
"מה שתגיד," לואי קרץ. "אני עדיין משפף אותכם."
לואי טומלינסון משפף אותי ואת נייל. הולי שיט. (= או שאתם מעדיפים חרא קדוש?)
"גם אני." ליאם הצטרף.
"בכל מקרה, אנחנו צריכים ללכת לתפוס את המקומות שלנו. בהצלחה במשחק אחי."
"אתה צריך את ההצלחה יותר ממני, נייל." לואי צחק.
נייל הוביל אותי החוצה וכנראה שהפרידה שלהם הייתה האצבע האמצעית של נייל לליאם ולואי, שנשארו במלתחות.
_____
(מטרה:105 הצבעות, 40 תגובות)
מצטערת אם יש טעויות, לא עברתי על הפרק.
שבת שלוםםםםםםםםםםםםםםםםם
YOU ARE READING
Anonymous - Niall H | Hebrew
Fanfictionמי אמר שטוויטר לא יכול להציל חיים ? פאנפיק מתורגם על נייל הורן. הכותבת - @ֹֹsamemistakes__ © כל זכויות התרגום שמורות לי .
