פרק 1~

946 50 119
                                    

נקודת מבט כללית:

"I can feel it coming down! She said: in my heart and in my head, tell me why this has to end!"
(אני יכול להרגיש את זה יורד מלטה! היא אמרה: בלב שלי ובראש שלי, תגיד לי למה הז חייב להיגמר!).

פליקס שר תוך כדי שהוא מתלבש לצאת לפגוש את חברה שלו, הבת זוג שלו.

"אומה יצאתי לפגוש את רו נה!", צעק פליקס בחיוך ויצא מהבית שלו בלי לקבל תגובה מאימו.

"יונגבוק! תחזור עד השעה 10 בלילה יש לי משהו לספר לך!", צעקה אימו של פליקס מהדלת ופליקס הנהן וקפץ על האופניים שלו, נוסע במהירות לפארק הציבורי ששם הוא פגש את בת זוגו.

"רו נה!", צעק פליקס ונפנף לרו נה שרצה אליו בחיוך מהספסל הישן שנח לו ליד עץ ערבה גבוה, המקום האהוב על רו נה ופליקס.

"בייבי", לחשה רו נה וחיבקה את פליקס בחוזקה, פליקס חייך והרים את רו נה כמו כלה, מתיישב איתה על הספסל כשהיא יושבת על רגלו ומנשקת את לחיו.

"לקח לך זמן", אמרה רו נה והוציאה את הטלפון שלה מהכיס שלה, "סליחה... פשוט לקח לי זמן להתלבש וזה", אמר פליקס ורו נה חייכה ונשקה לשפתיו של פליקס ברכות ופליקס חייך וליטף את הלחי שלה.

הם התמזמזו למשך דקות ספורות עד שנשמע שיעול מאחוריהם, "אפשר לעבור??".

הנער הכי יפה שפליקס ראה בחיו עמד מולו ומול רו נה.

רו נה גלגלה עיניים וקמה מפליקס, הם חסמו לו את המסלול עם האופניים שלו.

הנער קד וחייך במבוכה ונסע במהירות.

פליקס התעלם והמשיך עם רו נה.

"בוא נצלם תמונות", אמרה רו נה והפעילה את האינסטגרם, "אבל רו נה הבאתי באבל תי", אמר פליקס בחיוך ורו נה קפצה עליו בחיבוק ונשקה למצחו.

פליקס הוציא מתיקו שתי כוסות של באבל תי ושתי קשים, "תודה בייבי", אמרה רו נה בחיוך ופליקס חייך אבל מיד אחר כך היא חזרה להתעסק בטלפון שלה, פליקס חייך חיוך מאוכזב ושתה מהכוס שלו.

"רו נה אולי תעזבי טיפה את הטלפון??", שאל פליקס בחיוך קטן ורו נה כיבתה את הטלפון, זה היה אחרי חצי שעה כבר.

"אני יכולה לבוא לישון אצלך היום??", שאלה רו נה בחיוך ערמומי ופליקס גיחך ורצה לענות שכן, אבל הוא נזכר במה שאימו אמרה לו, לחזור בשעה 10 כי יש לה משהו לספר לו, אז אולי זה לא רעיון טוב.

"אני לא יכול היום בייב אבל אולי פעם אחרת בסדר??", שאל פליקס בחיוך וליטף את ראשה של רו נה המאוכזבת, "אבל למה??", רטנה רו נה ופליקס נשך את שפתו התחתונה, "אמא שלי אמרה לי שיש לה איזה משהו לספר לי או לדבר איתי עליו, משהו כזה, אז זה לא רעיון טוב היום", אמר פליקס ורו נה גלגלה עיניים בזלזול, חוזרת לטלפון שלה.

אחרי המפגש עם רו נה פליקס הלך לבקר את החבר הכי טוב שלו, האן ג'יסונג.

אחרי המפגש עם ג'יסונג פליקס כבר חזר הביתה והשעה הייתה תשע וחצי בערב.

"אומה!!", צעק פליקס ונכנס למטבח, "אני בבית!", צעק פליקס ושם לה שאימו יושבת עם גבר שהוא לא הכיר.

פליקס חייך במבוכה על הגבר הזר ואז הלך למקרר והוציא משם פחית קולה, פותח אותה ושותה ממנה.

"מי זה??", שאל פליקס בבלבול ולגם מהפחית, "יונגבוק, שב רגע, אני צריכה לספר לך משהו", אמרה אימו של פליקס ופליקס נלחץ כי הוא חשב שהוא בטעות הסתבך בצרות, "אומה אני נשבע שלא עשיתי כ-", "לא אמרתי שעשית משהו תרגע", אמרה אימו של פליקס והוא הנהן והמשיך לשתות.

"ז-זה... קוראים לו קיו בוק", אמרה אימו של פליקס בחיוך הרך שלה, "אוקיי...", אמר פליקס בחיוך מבולבל.

לפתע אימו של פליקס הניחה את ידה על ידו של קיו בוק ופניו של פליקס החווירו.

"בן זוג שלך?! ס-סבבה", מלמל פליקס וקם ממקומו, "יונגבוק חכה", אמרה אימו של פליקס ופליקס עצר, "כן, הוא הבן זוג שלי, אני מצטערת שלא סיפרתי לך לפני... אבל דברים הולכים ממש טוב בנינו עכשיו, ו-ורצינו שאתה והילדים שלו יכירו לפני- ל-לפני שהוא יעבור לגור איתנו", לחשה אימו של פליקס והוא החוויר אפילו יותר.

"לגור איתנו?!", צרח פליקס בהלם ואז עצר את עצמו, "ילדים?!", שאל פליקס בבלבול, "אומה! מה עולה לך בראש?!", צעק פליקס בבלבול, "בן, אני בטוחה שתסתדר עם הילדים שלו! במיוחד עם הגדול שלו הם באמת ילדים טו-", "נראה לך שאכפת לי מהילדים המזורגגים?!", צעק פליקס ואימו נעמדה מולו בהלם מהשפה של בנה.

"אתה לא תדב-", "תקשיב לי ותקשיב לי טוב בן אדם", אמר פליקס והתקדם אל עבר קיו בוק, "אני לא יודע מי אתה או מאיזה חור צצת, ולא ממש אכפת לי, אבל אני אומר לך כאן ועכשיו, אם אתה תשבור את הלב של אמא שלי...", לחש פליקס וכיווץ את אגרופו, "אני הבן אדם שאתה תראה לפני שאתה מת", אמר פליקס במבט כועס.

"יונגבוק!", צעקה אימו של פליקס בהלם ופליקס הסתובב אליה, "אני אוהב אותך אמא, ואין לי בעיה עם זה באמת", לחש פליקס וחיבק את אימו, מנתק את החיבוק ועולה לחדרו, משאיר את קיו בוק ואימו המומים לגמרי ואימו מתנצלת.

"יונגבוק! הם יבואו לבקר היום והם ישנו כאן", אמרה אימו של פליקס ונעמדה מול המדרגות כשפליקס רץ למטה.

"אמא את לוקחת את זה מהר מידי!", אמר פליקס ואימו נשכה את שפתה התחתונה, "הם יבואו שבוע הבא פשוט רציתי שתרד ו-ותגיד לי שאתה באמת בסדר עם זה", אמרה אימו של פליקס והוא ענה לה שהוא בסדר עם זה ורץ לחדרו, נועל אץ הדלת.

"אני לא מאמין...", מלמל פליקס כשהוא החליף לפיג'מה, נשכב על מיטתו על הגב ובוהה בתקרה עד שהוא נרדם.











אז זה הפרק הראשון של
'האח החורג שלי'!
אני מקווה שנהניתם וסליחה
שהוא משעמםםם!
פרק חדש יצא בקרוב ובבקשה
תצביעוווו!❤

האח החורג שליWhere stories live. Discover now