נקודת מבט כללית:
עם הזמן שעבר, היונג'ין ריחק את עצמו מכולם, אפילו מאבו ואימו של פליקס.
מחבריו, קרובים, ידידים, בכללי מהאנושות.
הוא יצא מהבית רק בשביל ללכת לעבודה, חוזר בערב וסוגר את עצמו בחדרו.
הוא כבר לא הלך לרקוד יותר, זה לא עניין אותו, הוא כבר לא שר ולא שום דבר.
הוא החליט פשוט להתרכז בעבודה ולקוות שהכאב יעבור מהר.
נקודת מבט פליקס:
לא יכולתי להביא את עצמי להיפרד מליאם, אני לא רוצה לפגוע בו כמו שפגעתי בהיונג'ין, ואני עדיין מצטער על זה שנתתי לליאם להתחיל איתי, אם לא הייתי עושה את זה אולי היה נשאר עוד קשר איתי ועם היונג'ין...
ג'יסונג סיפר לי שאני ממש הכנסתי אותו לדיכאון, מינהו צעק עליי וכעס על מה שעשיתי, וזה הכל בצדק, מגיע לי כל הצעקות האלה.
נקודת מבט כללית:
פליקס התקשר אל היונג'ין במהירות, הוא רצה לדבר איתו ולהתנצל.
"הלו?", שאל היונג'ין ופליקס שמע הרבה רעש ברקע, "בייבי-", "אל תקרא לי בייבי, יש לך בן זוג", אמר היונג'ין באדישות וקול עצבני, "א-אוקיי סליחה", אמר פליקס ונשם עמוק, "אממ... מה אתה עושה עכשיו? רוצה לדבר?", שאל פליקס והיונג'ין נאנח, "פליקס אני בעבודה וזה יום ממש עמוס, אז אני ידבר איתך בהזדמנות אחת טוב?", שאל היונג'ין ופליקס הרגיש כאב בליבו, 'פגעתי בו עד כדי כך...', הוא חשב לפני שפתח בעוד דברים.
"לא, אני רוצה לדבר עכשיו", אמר פליקס בהחלטיות, "ואני רוצה שתשאר לי עבודה", אמר היונג'ין ופליקס גיחך, "אל תדבר ככה אל-", "אל תזדיין עם אנשים אחרים כאילו כלום ותצפה שאני לא אפגע ממך!", אמר היונג'ין בכעס והרגיש צורך לבכות.
"היונג'ין אני מצטער על מה שעשיתי, לא התכוונתי לפגוע בך, אתה יודע שאכפת לי ממך, אתה יודע טוב מאוד", אמר פליקס והיונג'ין גיחך בזלזול, "אכפת לך ממני?! באמת?! כל כך אכפת לך שהלכת ומצאת מישהו מפגר משום מקום, אין שום סיבה שת-", "היונג'ין תרגיע! אנחנו אחים חורגים! ומה שעשינו לא היה בסדר משום צורה!", צעק פליקס ושמע דממה.
"בסדר, אז אולי גם הקשר שלנו לא בסדר משום צורה", לחש היונג'ין ופליקס התחיל להילחץ, "ר-רגע היונג'ין אני לא התכוונתי לז-", הניתוק של היונג'ין קטע את פליקס.
פליקס נאנח בצעקה וזרק את הטלפון על המיטה שלו, קובר את פניו בידיו ואז רץ לטלפון.
"מינהו?", שאל פליקס אל תוך הטלפון, "אה כוסית מה קר-", "אני ניסיתי לדבר עם היונג'ין", דממה, "ו-וזה לא הלך טוב, בכלל, אני חושב שפגעתי בו אפילו יותר", אמר פליקס בקול שבור, "אוי יונגבוק... א-אל תכעס על עצמך, אני... אני יודע שאני כועס עלייך ונבהלת שצעקתי עלייך ואני מצטער, אבל זה הזכות שלך לצאת עם מי שאתה רוצה", אמר מינהו ודמעה זלגה מעינו של פליקס.
"אני ידבר עם היונג'ין בסדר? אני בטוח שהוא יכעס לגג שבוע או שבועיים", אמר מינהו בחיוך ופליקס נאנח בקול שבור, "בסדר, ביי היונג... ו-ותודה", אמר פליקס בחיוך ומשך באפו, "תמיד, קידמה כוסית תאסוף את עצמך ולך לאכול משהו בחוץ, תתאוורר ועד שתחזור היונג'ין כבר לא יכעס, לא תהיה לו ברירה טוב?", שאל מינהו ופליקס חייך, "טוב", לחש פליקס וניתק, עושה בדיוק מה שהיונג'ין אמר לו והתלבש, יוצא לאכול בחוץ.
"אממ... כן, רק שלוש", אמר פליקס והלך לשולחן שלו, כשהמלצרית הביאה את העוגות אורז שהוא הזמין הוא הסתכל עליהן בדממה, זה הזכיר לו את היונג'ין, הוא לא יכל להביא את עצמו לגעת באוכל.
אז הוא קם במהירות וביקש לארוז את האוכל, יוצא מהמסעדה וחוזר לדירה שלו.
ווצאפ בין היונג'ין ופליקס:
היונג'ין: יונגבוק
פליקס: היי...
היונג'ין: סליחה
פליקס: על מה..?
היונג'ין: שהתעצבנתי עלייך
ככה...
אני... אני יודע שזה לא בסדר
וזה הזכות שלך לעשות מה
שאתה רוצה, סליחה
פליקס: היונג'ין אין לך על
מה להצטער, אבל תודה שבכל
זאת עשית את זה... גם אני מצטער
שפגעתי בך ככה...
היונג'ין: אוקיי... אממ, אני רוצה להגיד
לך משהו ואתה חייב להבטיח
שלא תכעס
פליקס: בסדר
היונג'ין: אני חושב שאנחנו צריכים
לנתק קשר
פליקס: מה?!
היונג'ין: בבקשה אל תתווכח, זה רק
יעשה את זה קשה יותר, כמו שאמרת,
מה שקרה היה טעות
פליקס: אבל היונג'ין חכה!
היונג'ין: פשוט עזוב, אני לא כועס
אני פשוט רוצה... מרחק
פליקס לא ענה בכלל, רק התחיל לבכות בהיסטריה כשהבין מה קורה.
נקודת מבט היונג'ין:
'מספיק לרחם על עצמי!'
זה היה פרק 19!
סורי שהוא קצר אבל פרק 20
בדרךךך
YOU ARE READING
האח החורג שלי
Romanceאחרי הפטירה של אביו האהוב של פליקס קרתה הוא כבר לא חזר להיות אותו בן אדם.. אחרי הכל הוא היה רק בן 15 ומאוד קשור לאביו. לפעמים דברים נראו כל כך חשוכים בעולם בשבילו, והוא קיווה שיום אחד זה כבר יפסיק מעצמו. אבל הוא לא ידע שהוא צריך בן אדם, בן אדם מסוי...
