אחרי חודשיים, נקודת מבט כללית:
פליקס נשען על היונג'ין שנשען על הקיר שליד המיטה, הם ישבו וצפו ביחד בסרטונים ביוטיוב.
דפיקה נשמעה בדלת ואימו של פליקס נכנסה, "מה אתם עושים כבר כמה שעות בלי לצאת מהחדר??", שאלה אימו של פליקס בבלבול ופליקס הראה לה את הסרטון שהם צפו בו ביוטיוב, היא הנהנה ויצאה.
ברגע שהיא יצאה פליקס כיבה את הטלפון והיונג'ין נשכב על הגב כשפליקס מניח את ראשו על בטנו של היונג'ין והיונג'ין משחק בשיערו.
זה הפך למין שגרה אצלם, הם גם התחילו לבלות יותר זמן ביחד כי הבינו שזה טוב, לפני שהם יעברו לגור ביחד והם יצטרכו להתרגל לבלות זמן ביחד.
"היונג", לחש פליקס וסובב את ראשו אל היונג'ין שעדיין שיחק בשיערו, "מממ??", שאל היונג'ין, "אתה חושב... אתה חושב שאולי נצטרך לעבור לבית גדול יותר... שנגור ביחד??", שאל פליקס והיונג'ין נשך את שפתו התחתונה וחשב מעט, "נראה לי... לא היו תוקעים את נארי וסו ג'ין באותו החדר... וגם- גם אותנו לא היו תוקעים באותו חדר", לחש היונג'ין ופליקס הסתכל עליו בדממה, "לא אכפת לי להיות איתך באותו חדר", לחש פליקס והיונג'ין הסמיק מעט.
"ומה אם נריב??", שאל היונג'ין ופליקס שתק, "צודק...", מלמל פליקס והתחיל לשחק באצבעותיו כשהוא מסתכל עליהן.
היונג'ין ידע שפליקס עושה את זה שהוא לחוץ, אז הוא תפס בידיו של פליקס והפריד אותן אחת מהשנייה.
פליקס הסתכל על ידיו של היונג'ין שהחזיקו את שלו והתחיל להירגע, "מה מלחיץ אותך??", שאל היונג'ין ופליקס הסתכל עליו, "איך ידעת??", שאל פליקס בבלבול אבל גם הקלה שהיונג'ין ידע להרגיע אותו, "הספקתי להכיר טיפה מההרגלים שלך", אמר היונג'ין בחיוך קטן ופליקס הנהן, "אז מה מלחיץ אותך??", שאל היונג'ין פעם נוספת, הפעם בקול רך יותר.
"א-אני לא ממש יודע... אני מניח שזה בגלל- בגלל שאני פוחד לעזוב את הבית הזה...", מלמל פליקס והתיישב כשרק מרפקיו של היונג'ין תומכים בישיבתו, "פוחד ממה??", שאל היונג'ין ופליקס נשם עמוק, "גרתי בבית הזה... הרבה שנים, אולי אני פשוט רגיל ומחובר מידי", לחש פליקס והיונג'ין הנהן בהבנה.
"הבנתי... אולי- אולי זה יעשה לך טוב??", שאל היונג'ין ופליקס משך בכתפיו.
פליקס קם ממקומו והתכוון ללכת לשידה להביא להיונג'ין את המחברת ציור שלו, כדי שיראה לפליקס איך הוא מצייר, זה גם הרשים את פליקס וגם הרגיע אותו.
אבל בדרך רגלו של פליקס נתקעה ברגל של המיטה, "א-אה~", נאנק פליקס והרים את ראשו לתקרה, היונג'ין לא הבין למה אבל זה הדליק אותו, אבל הוא מיד קם והרים את פליקס לשבת על המיטה וירד על ברך אחת מולו, מחזיק את רגלו של פליקס בידו, פליקס נשען אחורה והרים את ראשו לתקרה, כאב לו.
YOU ARE READING
האח החורג שלי
Romanceאחרי הפטירה של אביו האהוב של פליקס קרתה הוא כבר לא חזר להיות אותו בן אדם.. אחרי הכל הוא היה רק בן 15 ומאוד קשור לאביו. לפעמים דברים נראו כל כך חשוכים בעולם בשבילו, והוא קיווה שיום אחד זה כבר יפסיק מעצמו. אבל הוא לא ידע שהוא צריך בן אדם, בן אדם מסוי...
