נקודת מבט כללית:
"אתה יודע כמה אתה רוצה אותי", לחש היונג'ין והרים את פליקס כמו קואלה, פליקס עטף את רגליו במהירות סביב המותניים של היונג'ין, אבל הוא ידע שהיונג'ין לא יתן לו ליפול.
"זה לא- זה לא נכון!", אמר פליקס והביט בהיונג'ין במבט דרמתי, היונג'ין התחיל לנשק את צווארו של פליקס באגרסיביות ופליקס עצם עיניים בחוזקה והניד בראשו לשלילה.
היונג'ין הלך עם פליקס למיטה והניח אותו עלייה באגרסיביות, מוציא מפליקס אנקת הפתעה, הוא הניח את ידיו בצידי ראשו של פליקס וקירב את שפתיו לשל פליקס.
"קאט!", צעק ג'יסונג והיונג'ין זז מפליקס ועזר לו לקום, מתנצל על האגרסיביות.
"אוקיי, הטייק הזה הלך טוב...", מלמל ג'יסונג והסתכל על הטייק במצלמה שלו.
עברו שלושה חודשים מאז שפליקס והיונג'ין עברו לגור ביחד, עם הוריהם ואחיותיו של היונג'ין, והיונג'ין הסכים לעבור לתיכון של פליקס.
אז אתם בטח טועים למה פליקס, היונג'ין, ג'יסונג ועוד כמה ילדים צילמו כזה סרט, זה היה בשביל פרויקט שלהם בשיעור תאטרון.
"אתה בסדר??", שאל היונג'ין וסידר את שיערו של פליקס, מחייך את החיוך שלו, "אה הא", אמר פליקס בחיוך שלו וצחקק מעט, כמה ילדים הביאו לפליקס והיונג'ין שקית חטיף ובקבוק שתייה זירו לכל אחד מהם.
הם התיישבו על הספסל ליד הסט, אוכלים את החטיף שלהם, חולקים ומדברים וצוחקים אחד עם השני.
"יש לך מושג למה הם בחרו דווקא אותנו לשחקנים הראשים??", שאל פליקס ונתן להיונג'ין לשתות מהבקבוק שלו, "כי אני חתיך", אמר היונג'ין בחיוך מתנשא ופתיקס חייך וגלגל עיניים, "עובדות, אבל אתה בטוח שזה למה הם בחרו אותנו??", שאל פליקס והיונג'ין הסתכל עליו במבט רציני.
"אתה יודע...", לחש היונג'ין בקול מצמרר ופליקס קיבל צמרמורת, "בכל מיני תיכונים... יש מנהג מיוחד!", לחש היונג'ין בקול מפחיד ופליקס התחיל לרעוד ולא להבין על מה היונג'ין מדבר אבל עדיין הקשיב, "בוחרים ילדים מסוימים, הכי יפים מהבית ספר! ונותנים להם להשתתף בפרויקטים והצגות", לחש היונג'ין ופליקס המשיך להצטמרר ולהקשיב.
"ואז! בסופו של דבר! הם...", לחש היונג'ין ותפס בידו של פליקס, פליקס הסתכל על ידו ואז על היונג'ין בסקרנות, "אוכלים אח השחקנים!", צעק היונג'ין בקול מפחיד ופליקס צרח וחיבק אותו בחוזקה, "ע-על מה אתה מדבר?! מי יאכל אותי?!", צווח פליקס בפחד וניתק את החיבוק, היונג'ין יכל לראות שהפחד בעיניו אמיתי.
"ג'יזס תרגע! עבדתי עלייך", אמר היונג'ין בהתנשאות ופליקס הרביץ לראשו בחוזקה, "יא!", צעק היונג'ין ותפס בידיו של פליקס, מרים אותן ומצמיד אותן לקיר כשפליקס מביט בו בהלם וגם חיוך ערמומי, "אתה הולך להצטער על זה כשנגיע הביתה... אני הולך לפרק אותך!", לחש היונג'ין בקול מפחיד ודגדג את בטנו של פליקס שבקושי נשם מרוב צחוק.
היונג'ין שחרר את פליקס וצחקק וכך גם פליקס שחזר לאכול את החטיף שלו.
פליקס הרגיש תפיחה על כתפו והוא הסתובב במהירות, רק כדי לראות את רו נה עומדת מולו, "ר-רו נה??", שאל פליקס בבלבול והיא הביטה לרצפה באשמה, "אפשר לדבר איתך אופה??", שאלה רו נה ונשכה את שפתה התחתונה.
פליקס הסתכל על היונג'ין והיונג'ין הנהן אז הוא קם, הוא ידע שהיונג'ין יעקוב אחריהם לראות שהכל בסדר אז הוא לא דאג שיקרה משהו.
הם נכנסו מאחורי קיר בסט ורו נה התחילה להתנצל ותפסה בידו של פליקס, דמעות זולגות מעינייה, לכמה שניות פליקס רצה כל לסלוח לרו נה, אבל הוא פשוט לא יכל.
"אני נשבעת! עשיתי הפלה! א-אני אשאר נאמנה בבקשה!", התחננה רו נה ופליקס הביט בה באדישות, היונג'ין נעמד לידו משום מקום ועטף את ידו סביב כתפו של פליקס והצמיד אותו אליו מהצד.
"לאח החורג שלי עדיף בלעדייך, אז אם לא אכפת לך, אל לא משתתפת בפרויקט, את לא אמורה להיות פה, היציאה ממש שם", אמר היונג'ין והצביע על היציאה, רו נה פרצה בבכי וברחה מהמקום.
פליקס הסתכל על היונג'ין במבט מופתע ואז חייך, "בוא נלך, חוזרים לסט עוד כמה דקות ויש עוד סצנה שלנו אז מהר", אמר היונג'ין והם חזרו לסט.
"אוקיי, כאן אתם צריכים להיפרד אחד מהשני, תעשו את זה הכי דרמתי שאתם יכולים!", אמר ג'יסונג לפליקס והיונג'ין והראה להם את התסריט.
"אוקיי", אמרו היונג'ין ופליקס פה אחד ואז הסתכלו אחד על השני וצחקקו, "ובסוף אתם צריכים להתנשק", אמר ג'יסונג ופליקס והיונג'ין פערו את עיניהם, "מה?!", הם צעקו פה אחד, "טוב לא בדיוק להתנשק, אתם אמורים להיות ממש קרובים ואז אבא של פליקס מגיע והיונג'ין בורח", אמר ג'יסונג ופליקס נשם לרווחה והנהן, הטייק התחיל.
"א-אני פוחד שאני לא אראה אותך יותר!", אמר פליקס והדמעות זלגו מעיניו, "אהוב שלי", לחש היונג'ין ודמעות זלגו גם מעיניו, הוא הצמיד את מצחו לשל פליקס והם הרגישו את המתח בניהם.
"האהבה שלנו היא חטא! זה לא נכון", לחש היונג'ין ופליקס חיבק אותו בחוזקה ונשק למצחו של היונג'ין לפי התסריט, "אני אוהב אותך לאו!", אמר פליקס והמשיך לבכות, "גם אני אוהב אותך ראיין, אני מבטיח... יום אחד אני אחזור בשבילך! ואז נוכל להיות ביחד", לחש היונג'ין והתחיל להתרחק מפליקס שתפס בידו בחוזקה וחיבק את היונג'ין מאחור.
"קאט!", צעק ג'יסונג ופליקס והיונג'ין הביטו אחד בשני וצחקקו, מנגבים את דמעותיהם ומושכים באפם.
זה היה פרק 5 יאיייי !
מקווה שתהנו ממנו!
פליז תצביעו! אוהבת אותכם😩🤌❤
YOU ARE READING
האח החורג שלי
Romanceאחרי הפטירה של אביו האהוב של פליקס קרתה הוא כבר לא חזר להיות אותו בן אדם.. אחרי הכל הוא היה רק בן 15 ומאוד קשור לאביו. לפעמים דברים נראו כל כך חשוכים בעולם בשבילו, והוא קיווה שיום אחד זה כבר יפסיק מעצמו. אבל הוא לא ידע שהוא צריך בן אדם, בן אדם מסוי...