נקודת מבט כללית:
"מינהו?", שאל ג'יסונג בקול עייף וזז מעט, הוא ומינהו צפו בסרט בספה ונרדמו ביחד.
"מינהו בוא נקום למיטה", לחש ג'יסונג בקול ישנוני ושפשף את עיניו, "בסדר... נקום מחר...", מלמל מינהו בחיוך ישנוני וג'יסונג גיחך וחיבק אותו.
הם קמו יד ביד והלכו לחדר בישנוניות, מנסים לא ליפול בדרך בגלל עייפות.
הם נפלו על המיטה בעייפות וחזרו לישון.
בבוקר:
ג'יסונג התעורר ליד מינהו שהיה כבר מקולח, "בוקר טוב", לחש ג'יסונג בקול עמוק של הבוקר וקם לצחצח שיניים.
כשהוא חזר הוא נשכב ליד מינהו שהתקרב לנשק את שפתיו, ג'יסונג שם יד בין השפתיים שלהם, "צחצחת שיניים?", שאל ג'יסונג ומינהו הנהן וג'יסונג הזיז את ידו, מינהו נשק לשפתיו ברכות.
"אתה ככה מאז שאנחנו ילדים", לחש מינהו בחיוך כששפתיהם עדיין נגעו, "יש לך טעם של משחת שיניים", לחש מינהו בחיוך וג'יסונג צחקק, "אולי כי הרגע צחצחתי?", שאל ג'יסונג בחיוך ומינהו חייך גם הוא.
"לך יש טעם... של קפה", אמר ג'יסונג בחיוך ומינהו נשק לשפתיו ברכות פעם נוספת.
הבוקר של ג'יסונג ומינהו הלך טוב, כלום לאומת הבוקר הנוראי שעבר על היונג'ין, זה היה הבוקר הראשון שלו בלי פליקס כבר שנתיים.
נקודת מבט היונג'ין:
פאק... הבוקר הזה כל כך נוראי...
בלי פליקס ישן בידיים שלי... בובה זה סתם חרא, אני שורף אותה עוד שנייה.
אני כבר מתגעגע אליו כל כך, משהו לא בסדר איתי? או שזה נורמלי?
אוף, בכיתי כל כך הרבה אתמול בלילה, אני בכלל לא יודע איך לא נרדמתי כשהוא לא ישן בידיים שלי אחרי כל כך הרבה זמן.
ומה אם היה לו שיתוק שינה? איך הג'ון הזה ידע לעזור לו?
טוב מה אני דואג כל כך... אני צריך לצחצח שיניים.
קמתי וצחצחתי שיניים ואז יצאתי להכין קפה, ישבתי ושתיתי אותו במרפסת.
כל הזמן הזה ניסיתי לחשוב על משהו אחר חוץ מפליקס... אבל זה לא כל כך הצליח...
"בוקר חרא...", מלמלתי כשנכנסתי בחזרה לתוך הבית, מניח את הכוס קפה בכיור ונשען עליו עם שתי ידיו בצידיי גופי, לכמה רגעים מתוקים דמיינתי עם פליקס יושב על השיש בין הידיים שלי, אבל כמובן שמחשבות לא חושבים לנצח, באמת חבל.
יצאתי מהדירה והלכתי באיטיות לדלת שליד הדירה שלי, הדירה של ג'יסונג.
נקודת מבט כללית:
היונג'ין דפק בדלתו של ג'יסונג ואחרי כמה שניות מינהו פתח.
"מינהו מי זה?!", צעק ג'יסונג מהמטבח וריח טוב מילא את הבית, "זה היונג'ין!", צעק מינהו והסתכל לכיוון המטבח, מחזיר את מבטו אל היונג'ין ומחייך, פותח את הדלת ונותן לו להיכנס.
YOU ARE READING
האח החורג שלי
Romanceאחרי הפטירה של אביו האהוב של פליקס קרתה הוא כבר לא חזר להיות אותו בן אדם.. אחרי הכל הוא היה רק בן 15 ומאוד קשור לאביו. לפעמים דברים נראו כל כך חשוכים בעולם בשבילו, והוא קיווה שיום אחד זה כבר יפסיק מעצמו. אבל הוא לא ידע שהוא צריך בן אדם, בן אדם מסוי...
