האח החורג שלי

פרק 7~

נקודת מבט כללית:

פליקס והיונג'ין היו צריכים לצלם את הסצנה של הנשיקה והיו מאוד לחוצים משום מה, בבוקר הזה שהם התעוררו הם לא דיברו אחד עם השני ורק החליפו מבטים מובכים, לחוצים ומתרגשים, כן.

בדרך לבית ספר הם גם הלכו בדממה מביכה, הם היו כל כך לחוצים בלי לדעת למה.

"ב-בוא ניכנס", גמגם פליקס בחיוך לחוץ כשהגיעו לבית ספר, רק לקראת סוף היום הם נשארו אחרי כל התלמידים, רק הם, ג'יסונג, וקבוצת התאטרון, מה שהרס להם לגמרי את היום כי הם לא התרכזו בשום שיעור, זה היה קשה מידי.

הפסקת צהריים:

"מ-מה אתה אוכל??", שאל פליקס בחיוך לחוץ כשישב ליד היונג'ין, מנסה להעביר את הלחץ ולהתחיל שיחה, להעיף את המתח שהיה באוויר, המתח בניהם.

"סתם...", מלמל היונג'ין והרים את הצ'ופסטיקס שלו (מקלות אכילה) עוגת אורז שהוא ידע שזה אחד מהמאכלים האהובים על פליקס, פליקס בהה בעוגת אורז וגיחך.

היונג'ין קירב את העוגת אורז לפה של פליקס ופליקס נגס בה באגרסיביות ופליקס והיונג'ין פרצו בצחוק מתגלגל, הם הרגישו שזה הקל על הלחץ מעט.

אחרי שעות בית ספר:

פליקס והיונג'ין היו בסט ואיפרו אותם מעט, נותנים בגדים פשוטים שמתאימים לסצנה.

פליקס קפץ במקומו מלחץ ונשם במהירות, שותה מעט מים וממשיך לקפוץ בלחץ והיונג'ין גם היע לחוץ.

"פליקס! היונג'ין! תעלו לסט!", צעק ג'יסונג ופליקס הביט בהיונג'ין בלחץ והם עלו לסט.

הם התחילו לשחק כשעדיין היו רחוקים אחד מהשני והרגשות הרגישו להיונג'ין כל כך אמיתיים אפילו שהכל היה מזוייף, רק משחק.

פליקס התקדם לעבר היונג'ין שהרים אותו כמו שהם התאמנו.

הם אמרו את השורות שלהם וקירבו את הראשים שלהם.

היונג'ין נשק לשפתיו של פליקס ברכות, פליקס תפס בצווארו של היונג'ין והיונג'ין הניח את ידו על עורפו של פליקס, מעמיק את הנשיקה (תמונה למעלה).

"קאט קאט קאט!", צעק ג'יסונג בלחץ ופליקס והיונג'ין התנתקו והביטו אחד בשני, בולעים את שפתיהם לתוך פיהם, היונג'ין הוריד את פליקס והם הסתכלו על ג'יסונג, "א-אתם צריכים לעשות את זה עם יותר רגש", אמר ג'יסונג ופליקס הנהן.

הם התחילו לעשות את הסצנה פעם נוספת, הפעם עם יותר רגש.

היונג'ין נשק לשפתיו של פליקס פעם נוספת, הפעם ביותר רגש ותשוקה.

פליקס הרגיש משהו בנשיקה והוא הבין שזה לשונו של היונג'ין על שפתיו.

הוא פתח את פיו, נותן להיונג'ין לסרוק אותו עם לשונו החמה כשהוא נאנח.