נקודת מבט כללית:
"אז...", מלמל פליקס בחיוך מובך והיונג'ין הסמיק קלות.
"אנחנו מחכים לתשובות של מה זה היה! קדימה!", צעקה אימו של פליקס במבט עצבני ופליקס נבהל מעט וזז אחורה למרות שהם ישבו על הספה בבית של ההורים שלהם.
היונג'ין תפס במותנו של פליקס והחזיר אותו למקום שהוא היה לפני שזז אחורה.
"אל תגע בו אתם אחים חורגים!", צעק קיו בו במבט עצבני, "אל תצעק עליו!", צעק היונג'ין במבט כועס והרגיע את עצמו, "בבקשה אל תצעק עליו", אמר היונג'ין במבט רגוע ואדיש ופליקס נצמד אל היונג'ין מהצד מעט, הוא פחד.
הוא פחד שהם לא יקבלו אותם.
הוא פחד שזה יהרוס את הקשר שלו עם אימו.
הוא פחד שזה יהרוס את העולם שלו.
אבל הוא הכי פחד שמשהו ישתבש שוב.
והקשר שלו עם היונג'ין ישתבש והפעם בגלל הוריו.
"אני לא מבינה בנים!", אמרה אימו של פליקס במבט מאוכזב, "איך הגעתם למצב שאתם מתמזמזים מול האחיות הקטנות שלכם ומולנו בשדה תעופה?! מאיפה זה בא?!", שאלה אימו של פליקס בבלבול.
פליקס הסתכל על היונג'ין במבט לחוץ ונשך את שפתו התחתונה.
היונג'ין נשם עמוק לפני שעטף את ידו סביב מותנו של פליקס, גורם לצעיר ממנו להזדקר.
פליקס הסתכל עליו ידו של היונג'ין ואז על אימו שהביטה בהם במבט לא ברור.
"זה לא נמשך רק מאתמול", אמר היונג'ין כשהחליט לקחת עניינים לידיים שלו.
"מ-מה?!", שאל קיו בוק ופניו נפלו, "אז תגידו לי-", "כן, זה נמשך כבר זמן מה", אמר היונג'ין במבט לא ברור.
"בנים זה אסור לכם!", צעקה אימו של פליקס, "אל תצעקי עליו אומה!", צעק פליקס ותפס בידו של היונג'ין שלא החזיקה את מותנו, אימו הביטה בו במבט מופתע.
"לא באמת אכפת לנו מה תגידו", אמר פליקס בהחלטיות, "אם אתם ממש רוצים לדעת זה נמשך מעל ארבע שנים", אמר פליקס ואימו פערה את עיניה, "מה?!", צרח קיו בוק וקם על רגליו במהירות.
"אמרתי לך לא לצעוק עליו!", צעק היונג'ין וקם, מקים את פליקס איתו בלי לשחרר מהמותן של הצעיר ממנו.
"תחזרו בכם!", צעק קיו בו והיונג'ין הניד בראשו, פליקס נראה מעט מפוחד מצעקותיו של קיו בוק והיונג'ין שם לב לזה.
"אתה לא רואה שאתה מפחיד אותו?! תוריד כבר את הטונים שלך!", צעק היונג'ין ופליקס הסתכל עליו במבט של 'איך ידעת?'.
"אתה לא תצעק ככה על אבא שלך!", צעק קיו בוק מבט כועס, "אני לא ילד יותר! אני כבר מבוגר ואתה לא יכול להגיד לי מה לעשות!", צעק היונג'ין בכעס.
YOU ARE READING
האח החורג שלי
Romanceאחרי הפטירה של אביו האהוב של פליקס קרתה הוא כבר לא חזר להיות אותו בן אדם.. אחרי הכל הוא היה רק בן 15 ומאוד קשור לאביו. לפעמים דברים נראו כל כך חשוכים בעולם בשבילו, והוא קיווה שיום אחד זה כבר יפסיק מעצמו. אבל הוא לא ידע שהוא צריך בן אדם, בן אדם מסוי...
