Blood line [Harry Styles]

chapter 1

מיה

״את מוכנה להתחיל לארוז גברת צעירה?!״ אבא שלי גער בי

״אני אורזת תפסיק לצעוק כבר!״ יריתי וטרקתי את הדלת בחוסר אכפתיות

המזוודה הריקה שרויה ברצפת החדר

ואני?

שוכבת על המיטה.

בעוד פחות מ24 שעות אני אמורה לצאת ולשכוח מהבית הזה לשנה הקרובה אם לא לתמיד.

למה?

כי אבא שלי אוהב אותי כל כך שהוא שולח אותי לפנימיה בלונדון.

כן אני יודעת שלילדה אמריקאית אין מה לחפש שם, אבל הוא טוען שככל שאני אתרחק מהבית זה יעשה לי טוב.

סיימתי את החצי השני של בקבוק הוודקה שהחבאתי במגירה של הגרביים שלי והרגשתי את האלכוהול מתחיל לפעול.

״מיה?״ מה?

״היי מיה!״ קרטר

״היי בייבי״ חייכתי מנשקת את הבחור מחוץ לחלון שלי בעודו נכנס לחדר וישיו על מותניי

״הבאתי כמה חבר׳ה״ הוא אמר

גלגלתי את עיניי והתיישבתי על המיטה שעוד שלושה נערים עשו את דרכם פנימה.

״אמרתי לכם שהבייבי שלי שווה״

״קרטר חומד אני לא שלך ולא של אף אחד״ נחרתי

״נכון כי את עוברת מיד ליד״ אחד מהנערים אמר

״הו כן? מה תגיד אם אני לא אעבור דרך היד שלך? אתה יכול לשבת בצד ולאונן בזמן שחברים שלך נהנים מהדבר האמיתי״ לחשתי באוזנו מלטפת את האיבר שלו דרך מכנס הג׳ינס שלו.

״אבל..״ חייכתי חיוך מר

״אי אפשר פה, הסוהר בבית״ קרטר צחק ומשך אותי לחלון

״אני ניק ומייקל נרד למטה ואת אחרינו ואז ג'ייק ירד״ הוא קרן

״מזמן לא הרגשתי אותך, התגעגעתי״ פניו האירו

״אל תגיד לי שהתאהבת בי מר קרטר לורנס״ אמרתי בנימה לועגת והוא גלגל את עיניו

״קדימה ג׳יימס בואי נוציא אותך מפה״ אמר ג'ייק ועזבנו את הבית.

אני יודעת מה חושבים עליי.. ואני יודעת שאני מתנהגת כמו זנזונת שנותנת לכולם. אבל היי, למי אכפת זה לא שיש לי דרך אחרת להביע את עצמי.
~~~
אז הנה זה מגיע הסיפור החדש של הארי!
באהבה,
וויט א'נגל.