Blood line [Harry Styles]

chapter 24

מיה

הנסיעה ארכה שעות.

הארי לקח לי את הנייד וריסק אותו. אחר כך הוא שלח להורים שלי מהנייד שלו.

׳אני התאקלמתי והכל בסדר. הפלאפון נהרס אז זה נייד של חברה׳ לא שיהיה להם אכפת...

אבא שלי יהיה עסוק עם החברה החדשה שלו ואמא שלי? טוב, מעולם לא פגשתי אותה.

״תפסיקי לזוז זה מחרפן״ הוא העיר

עיניים על הכביש

״היי זאת לא אשמתי שאנחנו נוסעים שעות והתחת שלי כואב״ השבתי

״אם תהיי ילדה טובה הוא יכאב לא רק מהנסיעה״ הוא קרץ

מה לעזאזל.

״הגענו״ הוא עצר את הרכב מול אגם קטן.

יצאתי החוצה מתנהגת כמו פליטה כשרצתי למים אך הוא הופיע מולי והתנגשתי בו.

״זהירות״ הוא הושיט יד כדי ליצב אותי

״הארי איפה אנחנו?״

״זה היה הבית של ההורים שלי לפני 235 שנה. הם חיו פה וזה נמצא על הגבול של אנגליה ואירלנד״ חייכתי למראה הבית העתיק

״וזה לא יתפרק?״

״למה שזה יתפרק אני מזיין פה כמעט כל שבוע והכל טוב״ החמצתי פנים והוא פרץ בצחוק

״אני צוחק מיה בואי״ נורא משעשע.

״זה החדר שלך״ הוא הניח את התיק שלי בקומה השנייה בחדר גדול עם רהיטים מבריקים ומודרניים יחסית לבית מלפני שתי מאות

״שלי בקומה למעלה והוא מחוץ לתחו-״ הוא התנשף פתאום כאילו משהו מדאיג אותו ועצם את עיניו סופר

״הארי?!״ הוא הסתובב ממני וחבט בקיר

״הארי אתה בסדר?״

״אני צמא״ הוא נהם כמו חיה מאיימת

״אתה תהיה בסדר. אם אתה רוצה לשתות ממני אתה יכול״ התקרבתי אליו והנחתי יד על כתפו

״מ-מיה״ הוא לחש והסתובב אליי

אין זכר לניבים או עיניים רצחניות.

״אני בסדר, לא צריך אני בסדר״ הוא נשק למיצחי

״עכשיו תלכי לנוח ומחר מתחילים״ מתחילים?

״מה מתחילים?״ הוא חייך

״אימונים לאב״.