Blood line [Harry Styles]

chapter 23

הארי

״שיט, שיט מיה, לא!״ אני קורא מיד שאני נכנס לחדר שלי וקולט אותה מצמידה לקיר את נייל מוכנה לגמרי להסתער עליו.

הוא כל כך המום שהוא לא עושה דבר. היא מביטה לעברי ונראה כי כל הכעס שלה מתנקז החוצה מגופה. חתיכת העץ שבידה נופלת על הרצפה ברעש גדול. היא לוקחת מספר צעדים מהססים לאחור ונופלת על הקרקע.

״מה קורה פה?״ נייל שואל המום. אני ממהר לצידה עוזר לה להתיישב על המיטה.

״נייל, היא ציידת״ אני אומר ועיניו נפערות בבהלה.

מיה נראית על סף דמעות. אני רק מחבק אותה עליי ונאנח.

״אני לוקח אותה מכאן״ אני אומר לעברו.

״אבל הארי-״ הוא מתחיל לומר, אבל אני קוטע אותו ״לא, אני יותר חזק מכם, אתם יודעים את זה, אני יעזור לה לשלוט בעצמה״.

נייל נאנח יודע שאין דרך לשכנע אותי אחרת.

״תשמור על עצמך״ הוא לוחש.

״גם אתה״ אני משיב.

הוא רק מהנהן.

״אני אודיע לשאר, ונבוא לבקר לפעמים״. הוא אומר ומעט עצב נשמע בקולו. אני מהנן.

״בואי, מיה, אנחנו הולכים מכאן״ היא מביטה לעבר ידי המושטת ולוקחת אותה.
~~~
בוקר טוב אהובים שלי, אני חוזרת לשגרה, אני מקווה שאתם נהנהים מהחופש.
באהבה,
וויט א'נגל.