Blood line [Harry Styles]

chapter 2

הארי

השיעור החל ומר דופרי דיבר עוד ועוד על היסטוריה ואני פשוט השענתי את הראש שלי קדימה ונרדמתי על השולחן, פשוט כך.

כי ברצינות? לאף אחד לא באמת אכפת אז למה שלי יהיה? אני שומע את הדלת נפתחת ואני מרים את ראשי, מי יודע אולי המנהל יכנס.

אבל כשהדלת נטרקת ואני מביט בנערה שלבושה כאילו היא יצאה למועדון ולא הגיעה לבית ספר. תקשיבו, לבחורה הזו יש יותר מידי אומץ. אני מצמצם את עיניי מעט ורואה את העורק הראשי שלה פועם. דם! אלוהים, היא אנושית!

״סלחי לי מי את?״ מר דופרי ניגש אלייה.

היא מגישה לו פתק קטן ומקומט, בזמן שאני עומד מולו משועמם עם ידיים בכיסיים.

״מיה ג׳יימס?״ הוא שואל.

״לצערך״ היא משיבה והולכת קדימה על פני הכיתה.

מר דופרי מרים גבה לתגובתה וכולם מביטים בה אבל זה נראה שזה אפילו לא נוגע בה.

וואו יש לילדה הזאתי בעיה, אבל אני לגמרי אוהב את זה. היא מפילה את התיק שלה על הרצפה ומתיישבת. היא מסתכלת על כל הבחורים שמביטים בה, היא מרימה גבה.

״מה קרה, לא קיבלתם זיון אתמול בלילה?״ היא אומרת

אני קולט את מר דופרי רותח מזעם.

״סלחי לי גברתי הצעירה, אני אצטרך לבקש ממך לצאת״

ואוו, העיפו אותה בשתי הדקות הראשונות זה שיא. היא מרימה אליו מבט תמים.

״אני בטוחה שאני צודקת״ היא מרימה את התיק שלה ולפני שהיא יוצאת היא אומרת באומץ ישר למר דופרי ״וכנראה גם לגבייך״.
~~~
בנות, בוקר טוב, בכל מקרה נקווה שיהיה יום טוב יותר היום, שיהיה לכם יום נפלא.
באהבה,
וויט א'נגל.