Blood line [Harry Styles]

chapter 21

מיה

״הארי כואב לי!״ ייללתי

״למה עשית את זה?!״ הוא צעק כשטרק את הדלת ופשוטו כמשמעו זרק אותי לריצפה בחדרו

״את מבינה מה עשית?״ הוא התהלך בחלל החדר

״הרגשתי שאני חייבת לעשות את זה הארי. אני לא יודעת למה!״ צעקתי חזרה והרגשתי צריבה חותכת ושורפת בכתפי

״ אווץ׳ ״

״תפסיקי עם הייבבות שלך! את לא נורמאלית את רצחת מיה. רצחת מישהו״

״אני לא יודעת מה עבר עליי״ עכשיו הצריכה הפכה לגירוד

״מה יש לך שם?״ הוא נראה מודאג וניגש אליי מתיר את קשר הסרט של החולצה ומזיז את השרוול מהכתף

״מה? בטח עקיצה״

אבל הוא לא זז

״מה יש לך?״ דחפתי אותו ממני

״אני יודע, אני יודע למה את פה״ הוא לא הפסיק למלמל והתרחק ממני כמאש בוערת

״הארי?״ התקרבתי אליו

״לא! אל תתקרבי״ הוא הזהיר

״אני לא אהרוג אותך הארי״ הבטחתי

״את פאקינג ציידת! את לא שולטת בזה! סתכלי על הקעקוע שלך על הכתף!״ קעקוע אין לי שום קעקוע על הכתף רק על הגב.

הסתכלתי על הכתף ובאורח פלא היה שם קעקוע בדיוק שחור של האות אומגה ביוונית וכמה תוספות מסביבה כמו קווים מסולסלים וממנה נראה פיגיון נוטף דם.

״אין לי מושג מה קורה כאן״

״אז בואי אני אסביר לך מה אני ולמה את כאן״

״הארי אני יודעת שאתה ערפד״

״לא רק״ עיניו קודרות ורחוקות כאילו מעלעל בזיכרונות רחוקים.
~~~
אז חזרתי מאילת והיה מדהים!