Blood line [Harry Styles]

chapter 19

מיה

״מה אתה עושה?!״ עיניו גערו בי כשהוא משך אותי הצידה

״מה את חושבת שאת עושה?!״ שפתיו לחוצות לקו ישר

הוא כועס?

״מה אתה כועס הפעם?״

״על מה? למה את מתנשקת עם לואי?״ היססתי לרגע

״מה זאת אומרת למה? הוא נישק אותי והוא אמר שאני מוצאת חן בעיניו אז למה לא? הוא דווקא נחמד״ העפתי מבט ללואי שקרץ לי. ״והוא דווקא נראה דיי טוב״ ידעתי שאני מרגיזה אותו. ״וחוץ מזה אנחנו לא יוצאים או משהו אז אין לך על מה להתעצבן״ השבתי

״לואי תתעסק עם אחרות אני כבר הזהרתי אותך לגבי מיה״ הוא אמר ללואי..

רגע מה?

הוא מסתכל.. אליי?

הבטתי בלואי ששפתיו זזו והארי ענה מיד

״לא מעניין אותי אני אמרתי לך שהיא פאקינג שלי! אתה רוצה שאני אראה לך כמה אני רציני?!״ עיניו של הארי האדימו ומיד הרגשתי את הכאב החד בצוואר כששיניו ננעצו בעורי.

״ה-הארי? תעזוב אותי!! מה אתה עושה!?״ ידו עלתה לשפתיי חוסמת כל צליל מעבר לכתפו ראיתי את לואי קם לרגליו

״הבנתי!״ הפעם הוא צעק ״תעזוב את מיה, הארי אתה פוגע בה!״

הוא צודק.

הארי פגע בי. פיזית.

״ה-הארי, די בבקשה״ מלמלתי מבעד לידו מנסה להשתחרר מאחיזת הברזל שלו

״הארי אתה חייב לעצור!״ שאר הבנים מיד היו לידינו. זאין אחז בהארי וכך גם ליאם ונייל.

לואי ניסה להרגיע אותי.

״הוא יפסיק רק אל תתאמצי להשתחרר זה רק מאיץ את הדם שלך והוא יותר חם ככה״ ממש מרגיע

גניחה גרונית נשמעה מהארי שעיניו נעצמו והוא לא הפסיק. הרגשתי כמו שקית שוקו שסוחטים ממנה הכל עד הטיפה האחרונה.

״ל-לואי״ הסתכלתי עליו

למה הם לא מצליחים לשחרר אותו ממני?!

עצמתי את עיניי יודעת שאאבד את ההכרה כל רגע את ההכרה, בפעם העשרים, מהחולשה.

״בבקשה״

״שיט.. מיה אני מצטער״ קולו של הארי היה מרוחק כשנפלתי לידיו של לואי. ליאם נייל וזאין מרחיקים אותו ממני.

״זה הכל בגללך!״ ידעתי שהוא מטיח בלואי את האשמה שלו

הוא הבטיח לא לפגוע בי. הוא שיקר לי בדיוק כמו כולם. הוא הרים אותי לרגליי כשמצמצתי מהר.

״אני.. אני בסדר.. אני יכולה ללכת״ לקחתי צעד אחד ונכשלתי, נופלת לריצפה

״היי!״ זאין מיהר לצידי

״אני אקח אותה אליי תטפל בהארי״ שחור השיער הרים אותי בזרועותיו וכתגובה הנחתי את ראשי כנגד חזהו בעייפות

״הוא לא התכוון״ הוא מלמל. ״מיה הוא באמת לא התכוון הוא רק רצה להבהיר ללואי שאת שלו״ הדמעות המלוחות שלי התמזגו עם צחוק חלוש

״זאין הוא פגע בי וזהו זה״ עצמתי את עיניי נרדמת.

הדם שלי חייב להתחדש מהר אחרת אני אהרג כאן עוד לפני שאני אספיק לצרוח לעזרה.

״אני יודע מיה אני יודע..״
~~~
אני נוסעת לאילת!!!!
מיום ראשון אני מתרגשת, אהובות נשיקות כנראה שלא אראה אתכן עד שאני אחזור
ושבת נפלאה לכולכם!!!
באהבה,
וויט א'נגל.