כעבור שנה:
מלחמת האופל, עידן האופל, לא אכפת לי איך תקראו לתקופה שבה אנחנו נמצאים אבל דבר אחד כן חשוב לי...הסיבה שכולנו מוגנים...הסיבה היחידה והמזורגגת שכולם יכולים להמשיך לחיות את החיים שלהם כרגיל זה בגלל המגן.
המגן המחורבן שהוקם כדי לישמור עלינו... המגן...אמא שלי!
עברה כמעט שנה מאז שהיא נכנסה לתרדמת והצילה את כולם ממתקפת הצללים, העבדים הארורים של שאדו...מיותר לציין שכולם נשארו בגבולות המגן שחסם אותם מלפגוע בנו ולא טרחו לעשות משהו בנידון.
היום הארור שבו אימי נלקחה ממני באכזריות נחרט בזכרוני ולא ישכח לעולם...
אבא איבד את שפיותו, מיילו התחרפן והשלישיה לא הפסיקה לבכות אבל אני? אני פשוט הייתי בהלם.
לא האמנתי איך הימים שבהם בילינו כולנו חסרי דאגות נלקחו ולא ישובו עוד, לא עד שנמצא דרך להעיר את אימי ולהביס את הצללים האיומים של שאדו שעדיין נשאר בגדר תעלומה מבחינתי.
חוץ מהידיעה שהוא אל מגורש באיזה אגדה אורבנית בלהקה שלנו לא מצאתי יותר מידי מידע עליו.
לא ידעתי מה אמא שלי עשתה שגרם לאל המגורש לשנוא אותה ולירצות במותה אך למזלנו אלת הלבנה התערבה בזמן וריפאה אותה.
המגן שנוצר בעיקבות התרדמת של אימי הציל לא רק אותה אלא את כולנו...אמא ידעה בדיוק מה היא עושה כשהיא פנתה לאלת הלבנה לעזרה, היא בחרה להציל לא רק את הגור בביטנה אלא גם את כול הלהקה והאנשים שמחוץ לטריטוריה שלנו...אפילו את הפראים.
מאז שהצללים תקפו והירה מרפאת הלהקה נעלמה אבא לא הפסיק לחפש דרך להביס את שאדו, סיפרתי לו על הפגישה שלי ושל מתיאו עם הצללים ביער ועל הדברים שהם סיפרו לנו לפני שמתיאו הרג אותם...על זה ששאדו האדון שלהם.
אני ומיילו רצינו לעזור, רצינו את אמא שלנו בחזרה אבל אבא אמר שאנחנו צריכים להישאר עם הלהקה...מיילו צריך להנהיג אותם בהעדרו ואני הייתי צריכה לדאוג שהשלישיה לא תעשה בעיות.
הוריה של אימי...סבא וסבתא התגוררו איתנו בחודשים שאבי נעדר בחיפושים אחרי ידע על שאדו והבנתי שהזמנים הטובים כבר לא יחזרו, עד שאמא תתעורר שום דבר כבר לא יהיה כמו שהיה פעם.
ידעתי שמתיאו קשור איכשהו לסיפור ומישום מה לא יכולתי לשחרר את מה שהצל ההוא אמר לו -
'שאדו האדון שלך...אני מציע לך להתחיל לציית לו לפני שתשלם על זה'.
במשך השנה האחרונה ניסיתי להבין את הקשר של שאדו והצללים למתיאו והקשר של מתיאו אליי כי גם אם לא רציתי להודות בזה ידעתי שאני נמשכתי אליו כמו למגנט.
ניסיתי לחקור כמה שיכולתי על האל המגורש שאדו אך הספרים בסיפריית הלהקה המשיכו וחזרו על עצמם...
הסיפור על הצל של אלת הלבנה, שאדו שהתאהב בה אך היא אינה יכלה להחזיר את אהבתו בגלל הדאגה העמוקה לזאבים שיצרה.
מתוך קנאה וזעם הוא נשבע שיפגע בילדיה וימרר את חייהם... אלת הלבנה התערבה ונלחמה בו, כוחותיה נחלשו והיא כמעט הושמדה אך בסוף בשארית כוחותיה האחרונים היא הצליחה לנצח והוא גורש מהשמים העליונים.
ניסיתי להבין למה התיזמון שלו היה דווקא עכשיו ולא הצלחתי להבין, למה הוא תקף אותנו בזמן הזה?
YOU ARE READING
Savage || פראית
Hombres Lobo"מתיאו?" התקרבתי אל הפראי וריחו המוכר תפס את אפי...זה ללא ספק הוא. "מה את עושה כאן נינה, את רוצה בכוח שאפגע בך?" קולו הקר ועיניו האפלות גרמו לי להירתע לאחור ולהידחק אל פינת העץ מאחוריי. "אתה לא תפגע בי" קולי הרועד גרם לחיוך אכזרי להתפשט על פניו...הו...
