ארבע ילדים, שני עולמות

פרק ראשון

ספר זה כתוב ביחד עם pjsolangelo  כל אחד מאיתנו יכתוב פרק ויעלה אותו כשהוא גמור כך שיש מצב שיכח זמן לכל פרק. אנחנו לא יודעים מה כל אחד יכתוב בפרק שהוא כותב אז אל תשאלו אותנו שאלות, כי לא נענה עליהם אבל בהחלט מוזמנים לכתוב הערות או כל מה שעולה לכם לראש נקבל כל דבר באהבה. קריאה נעימה:)  מקווים מאוד שתואהבו את הספר הזה:)

נק' כללית:
*חדשות פתוחות*
הים בסערה רצינית יותר ממה שהוא בדרך כלל. יש צונאמי ענק שעומד לשטוף את כולנו, משהו לא רגיל קורה, חוקרינו סבורים שזו תוצאה של זיהום אוויר.
אנו מבקשים מכל מי שבערים בעלי ים התפנו במהרה. מתחיל להיות רעידות אדמה ענקיות כל האזרחים תתפנו כמה שיותר מהר.
רעם מרעים בשמיים בזמן שכל האזרחים צורחים ומתפנים כמה שיותר מהר כדי להתפנות.
בנתיים באולימפוס:
זאוס עצבני מאוד מכנס ישיבה דחופה של כל האלים.
כל האלים מתכנסים בין רגע כולל האדס ופרספונה.
זאוס פתח את הישיבה בכעס ״פוסידון אפשר להבין למה לעזעזל אתה מחרב את כל האנושות?!״ שאג עליו בעודו מיתמר לגובה רב בכיסאו וזקנו נראה בסערה משל עצמו.
״מישהו גנב לי את הקילשון שלי!״ פוסידון הוסיף לשאגות וכמעט הרעיד את כל האולימפוס.
״אף אחד לא גנב את הקילשון שלך. אולי השארת אותו איפשהו, כמו תמיד?״ שאל זאוס בעוקצנות.
״זאוס אני מזהיר אותך, זה לא הזמן עכשיו!״ פוסידון נראה כעומד לנשוף צונאמי מאוזניו מרוב כעס, ובעיניו היה מבט כה עמוק בתוך סערה.
* רעידת אדמה ברמה ענקית קוראת אצל בני האנוש *
״בסדר מה אתה רוצה לעשות?״ שאל זאוס בכניעה.
״אני מאשים את האדס שגנב לי את הקילשון״ ענה לו עם אצבע מאשימה ולפתע נראה יותר מאיים מאל המוות.
האדס שמתעצבן אך לא באמת מביע עניין. ״אני לא לקחתי לך כלום אני הייתי בשאול כל הזמן הזה.״
״ובכן, אל תשכח שיש לך גם בן, זה בטח הוא. אני דורש שבנך יצא למסע חיפושים. לא אכפת לי אם זה הוא, לפחות שהוא ימצא את קלשוני.״ צעק עליו, מרעיד מעט את האולימפוס וכל שאר האלים השתתקו, לא מעיזים להוציא הגה.
אבל בכל זאת התחילה ליהיות מלחמה בין האלים כל אחד תפס צד, צד פוסידון וצד האדס, וזה היה ניראה ממש רע.