ארבע ילדים, שני עולמות

פרק עשירי

*נק' מבט מגנס*
״אתה יודע איך לתקן ספינה?״ שאלתי את אלכס. ״אין לי שמץ של מושג״ אמר, נאנח מעט.
״אם כך, אנחנו עומדים לגלות״
הוא חייך, שמח שאני עדיין ציני ולא יכולתי שלא לחייך גם כן.

״אני ארד למטה לראות אם יש משהו שיכול לעזור לנו״ אמרתי והוא המהם ברקע לאישור.

ירדתי למטה, פתחתי ארונות, מגירות, חיפשתי מתחת לדברים עד שמצאתי כמה קרשים, וברגים.

עליתי למעלה עם הדברים, בעוד הספיקו לחלחל מים עד הקרסול והספינה שקעה עוד יותר במים.

״אלכס! תראה מה מצאתי״ קראתי לו, והוא התקרב. שיערו הירוק התנופף ברוח הקלה והג'קט הורוד שהודק אל גופו היה דק מעט. הבטתי בעיניו השונות שהיו יפות כתמיד, בחיוכו העדין שעיטר את פניו. הוא הביט בי.
עמדנו קרוב זה לזה, עד שגל גדול נחבט בספינה ונכנסו מים פנימה.

״מגנס מהר, העבר לי את הקרשים״ אמר אלכס, יוצא מהרגע ומוציא אותי איתו והבאתי לו את הקרשים במהרה.

״איך נתקע את המסמרים בלי פטיש?״ שאלתי את אלכס, שהביט בי מעט והבעה של רעיון עלתה בפניו. משום מה, יש לי הרגשה שאני לא יאהב אותו.

״אתה יודע לשחות?״ שאל, והביט על הקרחון הקרוב אלינו.

נאנחתי. נזכרתי בשיעורים עם פרסי. טוב, זה שימושי עכשיו.

קפצתי למים הקרים, נזהר שלא לשחות עמוק מדי ולא להתקרב לחתיכות הקפואות של הקרח הצף במים. הבאתי חתיכת שלג שצפה ליד הקרחון הקרוב ובאתי לשחות בחזרה, עד שראיתי משהו במים. אני לא יודע מה הוא רצה, אך הוא קרא לי. הרגשתי את זה. צללתי אליו. במבט חטוף ראיתי את אלכס קורא לי ולא מבין מה קורה, עד שצללתי לעבר הדבר המטושטש שקרא לי.
לא יודע מה קרה, הכל נהיה שחור, אני חושב שהתעלפתי אבל אני לא באמת יודע, שמעתי במעומעם את אלכס קורא לי אבל לא היה לי שליטה על הגוף שלי. הוא זז מעצמו. התקרבתי עוד ועוד ליצור שהמשיך לשקוע. הוא נהיה זוהר יותר ויותר. נגעתי בכתפו, והוא הסתובב. מים נכנסו לפי כשפתחתי אותו בתדהמה. זה אני. אני עמדתי מול עצמי בתוך המים העמוקים.
מה קורה כאן?
בועות יצאו מפי. לפני שהבנתי מה קורה, התעלפתי.

"מגנס, תתעורר! מגנס!" שמעתי קול רך ודואג קורה לי ומנער אותי. קמתי בבהלה עד שקלטתי שאני נמצא על הסיפון, ואלכס עמד מולי.

"אלכס מה קרה?" "מה קרה? אתה הלכת להביא קרח שנתקע איתו את המסמרים בקרשים לאטום את החור, כמו פטיש, ואתה פתאום טבעת עד ששיחתי להציל אותך כי התעלפת. למזלך החתיכה מהקרחון הייתה אצלך ביד." יש לי הרגשה שהוא כועס עליי.

"עכשיו, למרות שאתה אידיוט, איך הצלחת לטבוע ככה?"

סיפרתי לו, והוא נראה רגוע משחשבתי. "אולי זה היה קסם? או מסר?"
אמר וחשבתי מעט.

"איזה מסר זה יכול להיות?"
"אני לא יודע. הוא אמר משהו בזמן שהיית במים?" שאל במעט חשש.
"אני לא בטוח", זכרתי משהו במעומעם..
"אז תזכר!"
חשבתי קצת..

נזכרתי!
"הוא -אני-" תיקנתי את עצמי, "אמר משהו על קרח"
"על קרח?" אמר, מבולבל כמוני.
הנהנתי. "אני לא לגמרי בטוח, אבל זה היה משהו עם אלת הקרח" תווי פניו נהיו רציניים כשחשב שוב.

"אני לא יודע מה זה אומר, אך אני מניח שעלינו למצוא את אלת הקרח" אמר, וכמו סימן, שמענו צעדים מהמדרגות למטה.

~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~חג חנוכה שמח חברים, שיהיה לכם רק אור שימחה ואהבה.🕎
ושיהיה שבת שלום וחודש טוב לכולם, העלנו לכם פרק מיוחד לחג, אז תהנו ממנו😋
אוהבות אתכם מלא ❤️ אל תישכחו ליכתוב איך היה הפרק נישמח לישמוע דעות זה מאוד חשוב לנו🫶