אבּי
קמתי בבוקר להודעה מאן שהיא מחכה לי בסטארבאקס.
כמובן שהסכמתי כי מי אומר לא לסטארבאקס?
דילן עדיין היה ישן אז סימסתי לו שאני יוצאת כדי שלא ידאג.
התחיל השלג כבר בלונדון וזה פשוט המראה היפיפה ביותר שראיתי.
״אבּי!״ צעקה לי אן בשמחה ונופפה לי מרחוק. נופפתי לה בחזרה כדי לסמן לה שראיתי אותה והתקדמתי אליה. ״היי,מה קורה? הזמנת כבר?״ שאלתי תוך כדי חיבוקנו. ״לא נראלך? חיכיתי לך.״ היא אמרה ונכנסו ביחד לסטארבאקס.
אני הזמנתי משקה חם ואן הזמינה משקה קר. ״את יכולה להסביר לי איך את מסוגלת לשתות משקה קר בשלג?״ שאלתי אותה בפליאה. ״כי זה טעים ושום מזג אוויר לא יגרום לי להפסיק לשתות את הקפה הקר שלי.״ היא אמרה בהתנשאות. צחקקתי והתקדמנו לשבת בספסל. ״נו אז איך היה אתמול עם דילן? לא ראיתי שחזרת.״ היא שאלה בהתעניינות. ״כן..אממ..אנחנו לא נפרדנו בסוף.״ אמרתי לה בחיוך קטן. ״כל הכבוד,״ היא אמרה בחיוך חם והוסיפה ״אני יכולה להגיד לך אבל מה אני חושבת?״ היא שאלה. ״ברור.״ עניתי בחיוב ושתיתי מהמשקה החם. ״כשחושבים על זה..מקרים כמו מה שקרה עם קלואי יכולים לקרות לך כל הזמן..הוא שכב עם הרבה בנות,הרבה בנות יבואו בכוונה להגיד שלום,כדי להקטין אותך לידו. אבל את לא תתני לכמה כלבות להוריד לך את הביטחון.״ היא קבעה ולגמה מהקלה הקר שלה. ״נכון?״ היא ווידאה כשראתה שפרצוף לא מבין על פניי. ״זה קשה אן..אני לא כמוך. אין לי ביטחון עצמי מופרז כמו שלך,אני לא בטוחה בעצמי כמוך.״ אמרתי לה בכנות גלויה. ״הן לא שוות אותך. תעמדי על שלך מולם,תראי להן מי הבוס.״ היא אמרה שוב בהחלטיות. ״נכון..את צודקת.״ אמרתי לה וחשבתי על זה. באמת הייתי רכרוכית לידן,חסרת עמוד שדרה,נותנת להן להשפיל אותי ובגלל מה? כי אני יוצאת עם מישהו שאני אוהבת? מי הן בכלל.
״אני יודעת שאני צודקת.״ אן אמרה בהתנשאות וצחקנו ביחד.
לאחר שטיילנו ברחבי העיר נכנסו לקניון. הלכנו לחנויות בגדים וכל אחת בחרה בגד למדוד. אני בחרתי מכנסיי ג׳ינס,לא כל כך ראיתי מה המידה אבל לקחתי כי זה היה נראה במידה שלי. אבל טעיתי.. הנה אני,עומדת מול המראה בתא המדידה מנסה לכפתר את כפתור המכנסיים ולא מצליחה,בפעם השלישית! אני מכניסה את הבטן,דוחפת אותה עמוק ולא מצליחה לסגור את הרוכסן. יאוש מתפשט בי. ״פאק,למה זה לא נסגר.״ מלמלתי לעצמי. ״הכל טוב שם אבּי? אני הולכת להחזיר פה כמה בגדים אז אני רגע חוזרת.״ אן אמרה ושמעתי אותה מתרחקת. בדרך כלל אני ואן מתלבשות ביחד כל הזמן אבל היום אמרתי לה לתת לי רגע. היא הסתכלה עליי מוזר אבל היא כיבדה אותי,כי זאת אן. היא החברה הכי טובה שיכולתי לבקש.
התחלתי להילחם עם הרוכסן ומלמלתי עוד כמה קללות שזה לא נסגר. דמעות עלו בעיניי מתסכול. ״למה זה לא נסגר..״ מלמלתי שוב בעצבים. ניסיתי לאסוף את הבטן עוד יותר,והדמעות כבר זלגו. אני כל כך מתוסכלת עכשיו. למה זה לא נכנס לעזאזל.. דחפתי,קפצתי מה לא עשיתי כדי שהמכנס הזה ייכנס. לא עבד..
כנראה עשיתי קצת רעש כי אן דפקה לי בתא ואמרה ״הכל טוב שם? אני נכנסת.״ היא קבעה ונכנסה. היא ראתה את המצב שבו הייתי ובאה לעזור לי. ״אבּי,הכל טוב. זה רק מכנס.״ היא אמרה וכשהיא גם לא הצליחה לסגור התפרצתי בבכי והיא חיבקה אותי. ״אבּי..זה בסדר,איזה מידה לקחת? אולי התבלבלת במידה? וגם אם לא זה בסדר אפשר לקחת מידה גדולה יותר.״ היא אמרה ברוגע. ״לא,לא זה לא בסדר!״ נעניתי את ראשי בשלילה. זה לא יכולה להיות פאקינג בסדר! מה כבר אכלתי שככה השמנתי? אן התרחקה ממני וניגבה לי את הדמעות. ״תורידי את המכנס,נביא לך אחר. אל תאכלי על זה סרטים טוב? זה בסדר גמור.״ היא אמרה לי ברצינות. הנהנתי והורדתי את המכנס. וכשהבאתי לה אותו הסתכלתי שוב על המידה וראיתי שיצאתי מטומטמת. ״איזה מפגרת אני! לקחתי במידה קטנה משלי!״ אמרתי בהלם והתחלתי לצחוק. ״את רצינית?״ אן אמרה וצחקה גם. ״לא אני לא יודעת מה אני אעשה איתך,״ היא המשיכה והתקדמנו לקופה לשלם.
אן לקחה מכנס טרנינג וסריג ואני לקחתי חולצה ארוכה צמודה.
״יואו אבּי אני חייבת לספר לך מה קרה עם וויל!״ אן אמרה בהתרגשות כשהתהלכנו חזרה למלון. ״וואו כן! לא שמעתי עליכם,אני רוצה את כל הפרטים.״ אמרתי. היא התחילה לספר לי על הערב שבו הם באמת שכבו ואיך זה התחיל. ״והוא כל כך טוב אליי אבּי..״ היא אמרה בחולמנות והתרגשות. ״אני חושבת שאני אוהבת אותו. עדיין לא אמרנו את זה אחד לשני אבלל!״ היא עצרה בפתאומיות והרימה אצבע כדי לעצור אותי. ״אני לא יודעת מה וויל מרגיש ואני לא רוצה להגיד ראשונה ושזה יצא מביך את מבינה? אז אני אחכה.״ היא אמרה והגענו למלון. ״אני באמת חושבת שאתם עושים טוב אחד לשני,את נראת הרבה יותר שמחה.״ אמרתי ולחצתי על כפתור המעלית. ״כן,גם אני חושבת.״ היא אמרה בחולמנות. ״אה אויש,שכחתי להגיד לך שוויל ודילן עכשיו בחדר כושר,הם מתאגרפים.״ היא קרצה לי. צחקקתי ונכנסנו לחדר שלנו.
״מתי בכלל הסיור היום?״ אן שאלה כשפיזרה את הקוקו שלה. ״לפי מה שזכור לי זה בשתיים בצהריים,״ אמרתי ואז לקחתי את הטבלת סיורים שנתנו לנו כדי לוודא. ״כן,בשתיים. אבל נצטרך להיות בלובי בשעה אחת ועשרים.״ אמרתי וקיפלתי את הבגדים החדשים לארון. ״אז זה אומר שיש לנו שעתיים להתארגן ולנוח.״ אן אמרה וקפצה על המיטה והדליקה את הטלוויזיה. ״מה את רוצה לראות?״ היא שאלה ובדיוק כשהיא שאלה הסדרה שלנו הופיעה במסך הטלוויזיה.
״ווינקס!״ צעקנו שתינו וצחקנו. הבאתי כמה חטיפים והתחלנו לעשות מרתון.
צלצול שעון המעורר ששמתי לנו לשעה רבע לאחת צלצל והפריע למרתון שלנו. ״נו באמת,הספקנו לראות רק פרק אחד.״ רטנה אן וקמה מהמיטה. ״נעשה מרתון אצלי בבית כשנחזור. שכחת שזה היום האחרון שלנו והיום בערב חוזרים הבייתה?״ אמרתי. ״אויש אבל אני אוהבת את לונדון.״ היא אמרה ונעלה את נעליה. ״אני אתגעגע לסיפריה.״ אמרתי בעצב והסתכלנו אחת על השנייה והתחלנו שוב לצחוק.
לאחר שהתארגנו ירדנו לקומת הלובי של המלון ושם ראינו את וויל ודילן. ״היי,״ אמרתי בחיוך ונישקתי אותו. ״איך היה האיגרוף?״ שאלתי והוא ליטף את ידי בהיסח דעת. ״את האמת שהיה טוב,טוב ממש אפילו.״ הוא אמר וכרך את זרועו סביבי והתקדמנו לצד וויל ואן. ״-אבּי מילר,״ המורה קראה בשמי והרמתי את ידי לכך שאני נוכחת. קלואי והחברות שלה הסתובבו אליי והביטו בי במבט נגעל. ״חבורה של אובססיביות.״ אמרתי במילמול. אן שלחה להן מבט מצמית והן הפנו את ראשיהן חוץ מקלואי. התעלמתי ממנה,היא יכולה להסתכל כמה שהיא רוצה אבל הגבר הזה שזרועו מוקפת סביבי? הגבר הזה שלי.
————————————————————————
שבת שלום לכולם!💕
ממש אשמח שתכתבו דעתכם על הסיפור ועל הפרק
האם תרצו ספר נוסף על וויל ואן המדהימים שלנו?
תכתבו לי כאן הכל! אני קוראת ומנסה לענות לכולם🫶🏻
YOU ARE READING
אהבת נעורים
Romanceאבּי:)) מאז ומעולם תכננתי את חיי,תמיד הייתה לי רשימה מסודרת. השנה הרשימה הזאת הייתה מאוד פשוטה להתמקד בלימודים,לקבל מאיות ולהצליח בבגרויות. אך בשיעור אחד הכל התהפך. למה דווקא אני שובצתי ללמד את דילן סמית׳? הילד הרע והסטוציונר ולמה דווקא אני התאהבתי...
