אהבת נעורים

פרק 3-כביסה

אביגיל

איזה מטומטמת אני! למה הצעתי לו לבוא לבית שלי ולכבס לו את החולצה?! מה חשבתי לעצמי?!

אני ודילן בדרך לבית שלי,השעה 01:34,כן אני בודקת כל כמה דקות מה השעה כי השתיקה פה ממש מביכה.

״אז,איך הכרת את וויל?״ החלטתי לשבור את השתיקה המביכה.
״את האמת זה שגרתי כאן כל הזמן,עברתי לעיר אחרת לשנתיים וחזרתי לכאן.״ הוא אמר.
״אז אתה לא חדש כאן?״ שאלתי אותו.
״אני כן חדש בבית ספר,כי הבית ספר די חדש אבל בכללי? מכיר כאן את כולם.״ אמר בהתנשאות.
הרמתי אליו גבה.
״מוזר כי אני לא מכירה אותך.״
״ובכל זאת הזמנת אותי לבית שלך אבּי,אני טועה?״
הבטתי בו המומה.
״אתה רציני עכשיו?אני הזמנתי אותך כדי לעזור לך.
ואל תקרא לי אבּי,כבר אמרתי לך רק-״
״כן,כן ׳רק חברים קרובים קוראים לי ככה׳.״
״יופי טוב שאתה זוכר אז תפסיק לקרוא לי ככה.״
אמרתי לו והתקדמנו לביתי.

״אז,זה הבית שלי.״ אמרתי לו שנכנסנו לביתי.
״בית יפה.״ הוא אמר מתבונן בבית.
״תודה,״ אמרתי בביישנות.
עלינו במדרגות.
״זאת את?״ הוא הצביע על הילדה עם הקוקיות בתמונה האמצעית שתלויה על הקיר.
״כן,״ צחקקתי במבוכה.
״חמודה,״ הוא אמר וקרץ לי.
״תודה?״ אמרתי לו בהרמת גבה.
״לא בקטע כזה אבּי.״ הוא ציחקק ועלינו לחדרי.

לא אשקר אבל ברגע שהוא קרא לי ככה,משהו בטון שלו אני בטוחה בזה גרם לי לפרפרים.

״יש לך מכונת כביסה בחדר?!״ הוא שאל המום שנכנסו לאמבטיה שלי.
״כן,אני לא אוהבת לחכות,אני פשוט עושה לעצמי את הכביסה.״
״וואו,את חולת ניקיון אה?״ שאל.
״כן,זה הקטע שלי.״ צחקקתי.

מה אני אמורה להגיד לו? להוריד את החולצה? הצילו זה כזה מביך.

״אה רגע,״ הוא אמר והפשיט את חולצתו.

לא היססתי והיסתכלתי על בטנו החטובה.
אלוהים!
זה פסל שאלוהים יצר!

״נהנת מהנוף?״ דילן שאל אותי והחזיר אותי למציאות.

״מה?מה הקשר..״ אמרתי במבוכה והכנסתי את החולצה למכונה.

״אז..״ דילן אמר.
״אז?״ שאלתי.
״ההורים שלך כאן?״ שאל עם חיוך תחמן.
שלא יחשוב על זה אפילו!
״שלא תעז!״ אמרתי לו והפניתי אליו אצבע מאשימה.
הוא צחקק.
״תרגעי,אני לא אעשה לך כלום.״
נשמתי בהקלה.
אף פעם אל היה לי מצב אינטימי עם בן.
בחיים לא ובחיים לא יקרה בגיל הזה.
אני צריכה להתרכז בבגרויות.

הוא התקדם אליי וסגר את שתי ידיו בצידי גופי כך שאני נשענת על במכונת כביסה שבחדר האמבטיה.
״למה את נושמת ככה בהקלה כאילו שאת לא רוצה את זה?״ הוא אמר בטון מחוספס.
נשימתי נעתקת.
״אבּי,שנינו יודעים שאת רוצה את זה,תפסיקי לשחק אותה קשה להשגה.״ אמר מיואש.
מה?
״נפגשנו היום דילן,למה אתה כל כך בטוח שאתה מכיר אותי?זה שאתה חרמן לא אומר שאתה יכול להגיד לי ששנינו רוצים את זה.
לך תמצא זונה אחרת.״ אמרתי לו בקשיחות והעפתי את ידיו באגרסיביות.
התכופפתי כדי להוציא את החולצה שלו והעברתי אותה למייבש.
הרגשתי את מבטו עליי.
״השמלה הצמודה והקטנה הזאת יושבת מושלם עלייך.״
סומק עלה על לחיי.
למה אני מצטמררת מהעובדה שהילד המציק הזה מחמיא לי?
למה אני מרגישה את הפרפרים האלה?

לאחר שהחולצה שלו התייבשה הבאתי לו אותה.

״תודה,״אמר ולבש את חולצתו.
״בכיף,״ אמרתי.
״באמת תודה אבּי לא הייתי יודע איך הייתי מסתדר עם הקיא שלו עליי.״ צחקק והעביר שיערה סוררת למאחורי אוזני.
הצטמררתי ממגעו.
הוא גיכך ורכן אליי.
מה?
מה הוא עושה לעזאזל?!

עוד סנטימטר אחד ושפתיו על שפתיי.

עד שלפתע שמענו דפיקות על הדלת.

התרחקנו במהירות אחד מן השני.

הדלת נפתחה ואחותי הקטנה אמילי חייכה אליי חיוך זדוני.

״אבּי,מי זה הבחור הזה?״ שאלה אמילי בהתחקמות.
הסתכלתי עלייה במבט של ׳עופי מכאן׳.
דילן גיכך.
״אני אמילי,ואתה?״ אמילי אמרה.
״את בת 13 אמילי,תרגעי.״
״אה אויש,הייתם באמצע משהו לא?״ היא שאלה וחייכה את החיוך התחמן שלה.
אם היא לא תעוף מכאן עכשיו אני אזרוק עליה משהו.
״אני דילן.״ דילן אמר והושיט אל ידו כלפי אמילי.
״אוווו אז אתה דילן?!״ שאלה אמילי בהיתממות והלם.
״מה כבר שמעת עליי ילדונת?״ אמר ופרע את שערה.
היא צחקקה ואמרה ״תשאל את אבּי..היא תגיד לך את כלללל הפרטים.״ היא קרצה לי ויצאה מהחדר.
דילן הסתובב אליי ונתן לי מבט חשדן.
אוי אלוהים.
אמילי הסתומה הזאת.
״רק אמרתי לה שאני מלמדת אותך.״ אמרתי בהתגוננות.
״מלמדת אה?״ הוא אמר והתקדם אליי.
״דילן אני נשבעת לך שאם תתקדם עוד צעד אחד אני אהיה אלימה כלפיך,ולא בצורה שאתה חושב.״
הוא הרים את גבתו והתחיל לצחוק.
הצחוק שלו מתגלגל וממכר עם קולו הגברי.
״מה כל כך מצחיק?״ שאלתי אותו עם מבט זועף על פניי.
״שאת חושבת שאת יכולה להפיל אותי,את כל כך קטנה שבא לי פשוט למחוץ אותך.״ הוא אמר והמשיך לצחוק.
קטנה אה?
אני אראה לו מה זה קטנה.
אני מרימה את ידי בכדי לתת לו אגרוף קטן רק כדי להראות לו שאני לא כזאת קטנה וחלשה כמו שהוא חושב.
אך בשניות אחדות הוא תופס את ידי ומניח אותי על המיטה כך שהוא מעליי ואני מתחתיו.
איך זה קרה כל כך מהר לעזאזל?!
״חשבת שאת יכולה לעשות לי משהו אבּי?״ שאל בהרמת גבה ושעשוע נשמע בקולו.
״זה לא מצחיק אני עדיין יכולה לכסח אותך.״ אמרתי.
״אה כן?״ שאל.
״כן.״ אמרתי.
״טוב כמו שזה נראה את פה מתחתיי..הייתי מעדיף שתיהיה מתחתיי בצורה אחרת אבל התנוחה הזאת מחרמנת אותי בטירוף-״
קטעתי אותו ״תשתוק כבר!,אם אחותי תשמע היא לא תפסיק לחפור לי״ צעקתי ולחשתי בו זמנית.
״אוקיי,אוקיי״ אמר ושחרר את ידיי.
קמתי וסידרתי את בגדיי.
״אני חושבת שאני אלווה אותך עכשיו.״ אמרתי וירדנו לכיוון כניסת ביתי.

״אז,נתראה מחר.״ אמרתי.
״נתראה מחר.״ אמר וקרץ לי.

סגרתי את הדלת וחזרתי לחדרי.

מה קרה כאן עכשיו?