פרק 23-״זה...נגמר.״

2.2K 97 73
                                    

אבּי
היום אני אדבר עם דילן. עוד כמעט חצי שעה אנחנו מגיעים בחזרה למלון,היינו במוזיאון אומנות והיה די כיף. התחמקתי מדילן במשך היום ודיברתי עם אוליבר והוא אמר לי שאני צריכה להקשיב לצד של דילן,אני אקשיב לו,אשמע מה יש לו להגיד. מה הוא כבר יכול להגיד?

הלכתי היום עם אן לסיפרייה הענקית! זה היה כל כך מדהים,ישבנו וקראנו ביחד ספרים של קולין הובר,אני מתה עליה! אבל כל הזמן מחשבותיי נדדו לדילן..אוח דילן..

לאחר שהגענו התקלחתי והתלבשתי בגדים נוחים.
״אן..״ קראתי לה. ״כן?״ היא אמרה והביטה בי בחשדנות. ״אני הולכת היום לדילן..אני חושבת שאני הולכת ל..להיפרד ממנו.״ אן השתנקה ״מה?!,למה שתעשי את זה!,הוא אוהב אותך!״ היא צעקה עליי וניסתה לשכנע אותי. ״את לא ראית את מה שאני ראיתי אן..זה כל כך כואב! אני מעדיפה לסיים את זה עכשיו מאשר שזה יכאב עוד יותר.״ אמרתי לה בהחלטיות. ״את בטוחה שזה מה שאת רוצה?״ היא שאלה שוב. ״אני לא יודעת..״ אמרתי בייסור. ״טוב,שתחזרי את יודעת שאני כאן,אשאר ערה ואחכה לך עם גלידה.״ היא אמרה בחיוך קטן. ״תודה אן,אין עלייך.״ אמרתי לה בחיוך והערכה וחיבקתי אותה.

השעה שמונה בערב ואני מול דלת חדרו של דילן. נשמתי נשימה עמוקה ודפקתי בדלת. דילן פתח אותה והבטתי בו,מבטו היה כל כך פאקינג מיוסר. ״אבּי,״ הוא אמר בנשיפה רועדת וחיבק אותי. חיבקתי אותו בחזרה,הרגשתי את האהבה שלו אליי דרך החיבוק הזה,זה הגיוני בכלל? התענגתי על החיבוק הזה כמה שעוד יכולתי..
לאחר שהתנתקתי מחיבוקו אמרתי לו ״דילן..אני חושבת שאנחנו צריכים לדבר.״ גאד זה היה כל כך קשה. המבט שבפניו בישר לי שהוא חושב על מה שאני הולכת להגיד אבל לא מאמין לזה,המבט שלו כל כך פגוע. ״כן בטח,״ הוא אמר והכניס אותי לחדרו.
״אבּי אני לא יודע מה ראית או מה לא ראית אבל-״ הוא התחיל להגיד אבל קטעתי אותו ״דילן.די עם התירוצים. הבנתי אותך,אתה רוצה מישהי טובה במיטה וזה בסדר קלואי הרבה יותר מנוסה ממני,אולי הייתי סתם זיון רחמים כמו שהיא-״ דילן קטע אותי ״את שומעת את עצמך בכלל?,את מאמינה לשטויות שפאקינג קלואי אומרת ולא לחבר שלך? בכל זמן נתון אני אומר לך שאני אוהב אותך,כי אני אוהב אותך כל כך אבּי. ואת לא מוכנה אפילו להקשיב לי!״ הוא אמר בתסכול. ״אני ראיתי אתכם שם! הייתם כל כך פאקינג קרובים..וזה לא רק הקטע הזה! זה הקטע שכל פעם שאנחנו ביחד אחת מהבנות שזיינת אותן באות כאילו אני לא קיימת! כאילו אין לך בת זוג! וזה אוכל אותי מבפנים דילן!״ צעקתי עליו ״אה ואת חושבת שלראות איך שהבנים מזילים ריר מלראות אותך ולראות אותך עם האוליבר הזה זה לא אוכל אותי מבפנים?! את חושבת שאני לא מקנא? אפילו קצת?״ הוא אמר,מוכיח אותי. ״אולי אתה מקנא אבל אתה זה דילן סמית׳ כולם מעריצים אותך,כולם אוהבים אותך. שעליי מסתכלים חושבים שירדת רמה,שאנחנו ביחד כי אתה מרחם עליי.״ הוא הביט בי בבלבול כאילו השתגעתי וניסה לפצות את פיו אבל השתקתי אותו ״אל תעז להסתכל עליי ככה ולומר לי שאני מהממת ויפה כי הכל בולשיט!״ אמרתי לו באצבע מאיימת וירד לי דמעות מעיני. ״לעזאזל אבּי,״ הוא אמר בתסכול. ״מה את מנסה להגיד פה בעצם?!״ הוא אמר מביט בי והמבט בעיניו אוכל אותי. השפלתי את ראשי ואמרתי ״אני חושבת ש..אני חושבת שאנחנו צריכים להיפרד..או לקחת הפסקה ל-״ הוא הרים את ראשי בעזרת ידו שהונחה על סנטרי ״פרידה? הפסקה? את שומעת את עצמך בכלל? אם את באמת חושבת שזה מה שאת רוצה תגידי את זה ותסתכלי לי בפאקינג עיניים.״ הוא אמר כשהידק את לסתו והוא היה כל כך קרוב אליי.. ״אני לא רוצה את זה..אבל אני צריכה את זה.״ אמרתי לו בתסכול,אני אפילו לא יודעת מה אני צריכה או רוצה ״תסתכלי לי בעיניים ותגידי לי שאת לא אוהבת אותי.״ הבטתי בו בהלם והנדתי בראשי הוא חפן את פניי בידו ונישק אותי,חזק,ברגש עוצמתי הוא בחיים לא נישק אותי ככה! ניסיתי להתנגד אך זה היה חזק ממני..התמסרתי אליו בכל גופי,הלב שלי שייך לו,אני שייכת לו. הוא ליקק את הרווח בין שפתיי ונשך את שפתי העליונה פישקתי את שפתיי והוא החדיר את לשונו לתוכי. הלשונות שלנו הסתבכו אחד בשנייה והטתי את ראשי כדי להעמיק את הנשיקה ״מממממ...״  גנחתי לתוך שפתיו. תוך כדי הנשיקה הוא הצמיד אותי לקיר וליטף את מותניי. הוא צבט את פטמותיי מבעד לחולצה וירד לצווארי. ״פאק..״ לחשתי. אני חייבת לעצור את זה עכשיו,הגעתי לכאן למטרה אחרת,מטרה אחרת לגמרי.
״דילן..״ אמרתי וניסיתי להוריד את ידיו ממני,טוב.ניסיתי.
הוא הביט מי מלמעלה ואמר ״תגידי לי שאת לא אוהבת אותי,תסתכלי לי בעיניים ותגידי לי,רק אז..אולי אשחרר אותך.״ הוא לא יכול לעשות את זה זה קשה גם ככה.. הוא ניסה לגעת בפניי ונרטעתי,זה כואב לי יותר מידי. הוא הסתכל עליי והתרחק ממני כאילו נתתי לו סטירה כל כך חזקה ומבטו היה כל כך כאוב. ״דילן,תפסיק..״ אמרתי מתחננת ודמעות זלגו מעיניי. ״זה...נגמר.״ אמרתי לו והצבעתי בנינו.
הוא הביט בי כאילו יריתי בו עכשיו..טוב..זה לפחות מה שאני מרגישה...חלק מהלב שלי חסר.
————————————————————-
אבּי ודילן שלנו:((
שתפו אותי מה אתם חושבים על הפרק!🫶🏻

אהבת נעוריםWhere stories live. Discover now