זה אתה.

אל תבקשי סליחה

הוצאתי את הפלאפון שלי, והתחלתי לנקות וניסיתי כמה שיותר לא לחשוב על כלום, שמתי אוזניות השעה הייתה שבע חמישים ושש, פאק, אין לי כוח לנקות אפילו את החדר שלי, טוב צריך להתחיל מתישהו, שמתי אוזניות והפעלתי את השיר ״heather" פשוט מהמם,
ככה סיימתי מהר יותר את החדר ותוך כדי החלפתי שירים, ובלי ששמתי לב סיימתי את כל הביניין שלנו, השעה הייתה שמונה וארבעים
ועכשיו אני צריכה לעבור לביניין של הבנים בהצלחה לי.

הגעתי לביניין שלהם וחשכו עיניי, מה זה?!
יצאתי החוצה וחיפשתי את איתן, הלכתי לאודיטוריום וכולם הסתכלו עליי, איזה פדיחות הם ישבו המעגל מעניין מה הם עושים פה
״היי רומי״ נועם אמרה, וניפנפתי לה
״טוב תפתחו את המעגל״ עומרי צעק, ועשיתי פרצוף נגעל, לא התייחסתי לחרא הזה אני לא מתכוונת להתייחס אליו, הם ליטרלי פתחו את המעגל, ואני הלכתי לאיתן
״אני יכולה לדבר איתך רגע?״ שאלתי אותו
״לא, לכי לנקות״ הוא אמר בנוקשות, הוא רציני? מה הבעיה של אימא שלו
״לך כוסאמק״ אמרתי והלכתי משם, ועומרי עמד שם כמו דפוק עם כיסא לידו, והלכתי משם אני חייבת לנקות, חזרתי לביניין של הבנים, מה זה הריח הזה? זה ביצה? וואי נראלי אני מקיאה איכס
שמתי אוזניות וניקיתי חדרים, ואז הגעתי לחדר של עומרי, אפילו לא בא לי להתקרב למיטה שלו, נכנסתי לחדר שלו
וקאי היה על המיטה, הוא נראה ישן, איך אני אנקה שיש מישהו שישן בחדר? טוב בקטנה
התחלתי לנקות, ואז הרגשתי יד גדולה על המותן, וקפצתי והסתובבתי
וראיתי את קאי יושב על המיטה מחויך למה הוא מחייך ככה
״כבר התגעגעת אליי?״ הוא שאל, והוא הזכיר לי קצת את עומרי, שבאתי אליו הוא שאל אותי את זה, אבל הוא כל-כך חתיך שזה כואב
״באתי לנקות״ אמרתי עם חיוך דפוק
״אז תנקי״ הוא אמר לי עם חיוך ממזרי
המשכתי לנקות, עד שהרגשתי שנתקלתי במשהו ונפלתי על המיטה של קאי, או לפחות ככה חשבתי, נפלתי על קאי, איכס הרגשתי את הזקפה שלו, קמתי ממנו מהר והתרחקתי, הוא פשוט קם והתקרב אליי, לא התרחקתי, ואז הוא חנק אותי שוב, נשכתי שפתיים והוא חייך
״את רוצה את זה?״ הוא שאל אותי עם הקול הכי סקסי שיש
״כן״ עניתי
״תגידי את זה״ הוא לחש
״אני רוצה את זה״ אמרתי והוא נשם, ואז הוא נישק אותי כמו בהמה אבל בין הנשיקות הכי טובות שהיו לי,
הוא התחיל להעלות לי קצת את החולצה זה היה כל-כך נעים, הוא פשוט ליטף לי את הבטן תוך כדי שהתנשקנו, היד שלו טיפסה למעלה והוא מחץ לי את הציצי ויצאה לי לתוך הנשיקה גניחה קטנה, והוא פשוט חייך עם הגומות האלה, התחלתי ללטף לו את הזקפה, והפעם הוא גנח ואני חייכתי, פתחתי לו את הכפתור במכנ-
*טקטוק בדלת*
לא שובבבב יו, פאק מי, התנתקנו והסתכלתי עליו בהלם, מי זה?
״קאי״ שמעתי את איתן או שדמיינתי
קאי ברח למיטה שלו והתכסה במיטה, והדלת נפתחה עשיתי כאילו ניקיתי
״מה את עושה פה?״ הוא שאל, הוא באמת שואל
״אתה אמרת לי לנקות, לא זוכר״ אמרתי לו
״הוא ישן, צאי מפה״ הוא אמר
״אתה כל-כך דואג לו, יש סיבה? ״ שאלתי אותו
״לא״ הוא ענה
״זה שהוא אח שלך לא סיבה מספיק טובה?״ שאלתי אותו, והוא היה לרגע בהלם ואז חייך
״איך את יודעת את זה?״ הוא שאל
״זה עניינך?״ שאלתי אותו
״כן״ הוא אמר, עם טון שמתחלף לו כל שנייה
״הוא אמר לי״ אמרתי לו, והיה לו פרצוף עצבני
״תתרחקי ממנו, את לא טובה בשבילו״ הוא אמר, וחייכתי
״אני מצטערת, הוא לא מתרחק ממני״ אמרתי, הוא התקרב לקאי, פאק, והעיף ממנו את השמיכה, וקאי שיחק אותה כאילו הוא התעורר וזה הצחיק אותי אז גיחכתי
״קום״ הוא אמר, ובדקתי מה השעה, השעה הייתה תשע עשרים ושתיים
״תביאי לי את זה״ הוא אמר לי, תוך כדי שקאי קם מהמיטה
״מזה לא״ אמרתי לו, והוא פשוט הסתכל עליי מפחיד
״תביאי את זה עכשיו״ הוא צעק
״לא. בא. לי״ אמרתי והדגשתי כל מילה, וקאי פשוט הסתכל על זה
״אם את לא מביאה עכשיו את הטלפון שלך, את הולכת לנקות גם את המגורי מורים״ הוא אמר לי, והתקרבתי אליו והעלתי את המבט
״כבר ניקיתם״ לחשתי והתרחקתי, הלסת שלו התהדקה יותר
״קאי״ הוא אמר, והסתכלתי עליו
״היית ער?״ הוא שאל אותו, איך הוא עלה על זה
״מה, מה אתה רוצה גבר? מתפרץ לי לחדר, צורח לי בחדר, מעיר אותי, ועוד כל השיט הזה, יאללה שחרר אותי״ הוא אמר איזה שחקן
״אוקי אם אתה לא מודה שהיית ער, אתה ממשיך לנקות את כל החדרים במקום רומי״ הוא אמר, ובאותו שנייה ידעתי שהוא יודה
״לא, אני ישנתי״ הוא אמר, והייתי בהלם אני לא יודעת אם הייתי עושה את זה
״אוקי, רומי תפסיקי עבודה, לכי לפעילות, ואתה ממשיך אותה, יש לך בערך חצי שעה, בהצלחה״ הוא אמר וחייך אליו ויצא מהחדר, איזה בנזונה הוא
״תודה״ אמרתי לו
״נו אני לא מפסיק לחשוב עלייך, מה חשבת אני אתן לך לעשות את זה״ הוא אמר ופשוט חייכתי, למרות שאני יודעת שזה ציני, יצאתי מהחדר שלו והלכתי לבחוץ
״בואי״ איתן אמר לי, מה הוא בכל מקום
״לאן?״ שאלתי אותו
״לאכול״ הוא אמר
״אני לא רעבה״ אמרתי לו
״לא שאלתי״ הוא אמר והמשיך ללכת, ועקבתי אחריו
הגענו לחדא והכל היה ריק ואני לא רגילה לראות אותו ריק, הוא הלך למטבח וחזר עם צלחת וכוס מים, וישב לידי, השולחן מרובע אז אני ישבתי במקום והוא ישב לידי אבל לא כיסא לידי וגם לא מולי
״תאכלי״ הוא אמר
״אני לא רעבה״ אמרתי לו
״לא שאלתי, תאכלי״ הוא אמר, ובאותו רגע הסתכלתי על האוכל היה שם קוסקוס עם מרק, זה הריח טוב סוניה מכינה אחלה אוכל שבעולם
אבל אני לא יכולה לאכול את זה, הוא המשיך להסתכל עליי
״למה את לא אוכלת?״ הוא שאל, עם קול כזה מודאג
״אני לא רעבה״ אמרתי לו
״מה אכלת היום?״ הוא שאל, אכלתי פה בבוקר נראלי
״אכלתי, מה זה משנה מה״ עניתי
״יאללה רומי תאכלי״ הוא אמר, והמשיך להסתכל עליי זה פאקינג מביך אותי, אני לא יכולה
״מה כל-כך קשה לך לאכול לבד״ הוא אמר, ולקח את הכפית ועשה לי ביס
״אני לא צריכה שתאכיל אותי״ אמרתי לו
״לי זה נראה דווקא שכן״ הוא ענה ״אווירון״ הוא אמר, הוא רציני, פתחתי את הפה והוא הכניס לי את הביס ופשוט חייכתי
״את רואה לא כזה קשה״ הוא אמר, לקחתי ממנו את הכפית והמשכתי לבד, כבר לא פחדתי שיראו את זה על הגוף שלי, לכמה דקות זה לא עניין אותי
״אפשר לשאול אותך שאלה אישית?״ שאלתי אותו
״כן״ הוא ענה
״ממש אישית״ אמרתי, והוא התחיל לחשוד
״מי זה היה? זה שהתאבד?״ שאלתי, והפרצוף שלו היה עצוב ואז עצבני, ואז עוד פעם עצוב ועוד פעם עצבני
״אתה לא חייב לענות״ אמרתי לו, והיה שקט לכמה דקות
״רון״ הוא אמר ״קראו לו רון״ הוא המשיך
״היה לו סרטן, הוא סבל כל הזמן״ הוא נשם ״הוא לא היה שורד״
״אז הוא רצה לעשות את זה קל, והוא שתה אקונומיקה״ הוא אמר לי, והייתי בהלם
״באיזשהו מקום אני מבין אותו״ הוא אמר והרים את העיניים שלו אליי, הם היו אדומות ושבורות, בא לי לבכות, היה שקט
״גם לי היה חבר שהתאבד״ אמרתי והוא הרים את הפרצוף שלו אליי אבל לא הסתכלתי
״יניב, הוא היה החבר הכי טוב שלי״ אמרתי, ועלו לי דמעות
״סליחה״ אמרתי וצחקתי
״אל תבקשי סליחה״ הוא אמר לי
״הוא היה הכי חמוד שיש, אם היית פוגש אותו הוא בטוח היה מעלה לך חיוך כל שנייה, הוא משהו מיוחד״ אמרתי
״הוא התאבד שהייתי בת 15, הוא היה בן 14״ אמרתי והתחלתי לבכות שם יותר
״עשיתי את זה בשבילו״ הראיתי לו את הקעקוע ״אבל זה לא באמת משלים את החלק החסר״ המשכתי, והוא ליטף לי את האצבע איפה שהקעקוע שלי
״באיזה גיל עשית את זה?״ הוא שאל ״15״ עניתי, והוא המשיך לשחק לי עם האצבע
״איזה דפוק זה״ אמרתי ולקחתי את היד שלי לחיכי
״מה?״ הוא שאל
״שאני מדברת עם מורה שלי על דבר כזה״ אמרתי
״כן אה, איזה דפוק זה שאני מדבר עם תלמידה שלי על דבר כזה״ הוא אמר, ולא יודעת למה זה הפריע לי שהוא אמר שאני תלמידה שלו כאילו אני אחת מ, אבל זה לא משנה כלום לא יקרה בינינו
״מה קורה בינך לבין קאי?״ הוא שאל אותי פתאום משוםמקום
״כלום, הוא אחלה ילד״ אמרתי לו
״התנשקתם?״ הוא שאל, למה שהוא ישאל את זה
״כן״ עניתי, וראיתי את הפרצוף המאוכזב, הדמעות של שנינו כבר התייבשו, היה שקט לכמה שניות שנמשכו כמו נצח
״טוב״ אמרתי, וקמתי ״הלכתי לפנות״ חזרתי ופשוט עמדתי שם
״אני הולכת לחדר״ אמרתי ופשוט הסתכלנו אחד על השני שהוא יושב ואני עומדת ויש בינינו מרחק, הוא קם והתקרב אליי, ונישק לי את הראש, זה היה כל-כך נעים ורח
״ביי״ הוא אמר, ויצא משם
ויצאתי משם, נשמתי כי נראלי שעד עכשיו שכחתי לעשות את זה, סיימתי צלחת, חייכתי לעצמי, זאת נראלי הארוחה היחידה בחיים שלי שסיימתי צלחת, רגע הוא נישק אותי, המורה שלי נישק אותי
נכנסתי לחדר, השעה הייתה כבר פאקינג אחד עשרה שלושים וארבע כמה זמן הייתי שם? כמה זמן היינו שם?
ולפני שחשבתי על משהו אחר
נרדמתי.