זה אתה.

סבבה אני אשמור עלייך.

״אתה בסדר?״ שאלתי את אח שלי אחרי שהפיל קערת במבה
״כן״ הוא אמר והלך לביא מטאטא, ואני נשארתי שם עומדת כמו מטומטמת באמצע החיים
״מה את עומדת שם, בואי״ רות אם אני זוכרת נכון אמרה לי, וחייכתי אליה והתקדמתי אליהם, היא ישבה ליד יונתן, ומהצד השני לא היה אף אחד אז התיישבתי לידו, והוא ישר סובב את הראש וחייך חיוך צדדי, וואי, איזה חיוך צדדי יפה יש לו אבל זה לא משתווה לאי- רומי תסתמי, אתם לא יכולים להיות ביחד, סמני את המילים האלה
אתם. לא. יכולים. להיות. ביחד.
נכון, צודקת להיות ביחד אנחנו לא יכולים,

״היי״ אמרתי ליונתן ואיתן בנתיים שיחק עם ירדן, אני לא מקנאה, נכון? אני בקושי יכולה להסתכל עליו אחרי החלום, אבל אני מזכירה לעצמי כל הזמן, זה רק חלום.
״מה נשמע?״ הוא שאל והנהנתי
״אני בסדר ואתה?״ שאלתי, וראיתי אותו נושך שפתיים, את איתן
״אני אחלה האמ-״
״יוני, בוא נשחק עכשיו איתן וירדן הפסיקו, ובתכלס זה הכי תורנו״
רות אמרה, למה הוא בעצם לא עם רות? היא מתוקה, היא יפה, היא קצת יותר מבוגרת אבל לא מרגישים את זה עליה, הוא הסתובב אליה
״בסדר״ אמר ואז הסתובב שוב אליי וחייכתי
״אחרי זה אני אלמד אותך איך לשחק ואני אקרע אותך״ הוא צחק, והתחיל להחליף מקומות עם איתן וירדן
״מי אמר שאני לא יודעת לשחק?״ אמרתי למרות שאני לא יודעת
״את יודעת לשחק רומי?״ יונתן שאל
״לא״ עניתי והוא חייך והתיישב ליד רות,

ויצא מצב שאני יושבת ליד איתן ואיתן יושב ליד ירדן, ישבנו קרוב, קרוב מידי, או לפחות ככה אני הרגשתי, הוא לבש טי שירט ומכנס קצר, איזה מוזר זה לראות אותו ככה, הוא יותר יפה ככה חד משמעית, אם הוא יפה כל-כך עם כל הבגדים שהוא לובש תחשבי מה יש מתחת
״אז רומי נכון?״ ירדן שאלה וגרמה לאיתן להסתכל עליי, לא הסתכלתי עליו הסתכלתי רק על ירדן הרגשתי שהמבט שלו שורף לי את הגרון,
לא הצלחתי להוציא מילה

״יאללה, יונתן פנה את העסק ניקיתי שם כמו זונה תורי עכשיו״ אח שלי פתאום קטע הכל ולקח את כל תשומת לב אליו, יש
״נראה לך, אנחנו באמצע נדבר מחר״ יונתן אחר וגיחכתי, ושוב תשומת הלב עליי, כל הכבוד רומי, אח שלי פשוט הסתכל עליי לרגע עם מבט מעוצבן
״יונתן לא לעצבן, לך אני אשחק נגד רות גם ככה אני אקרע אותה״ אדם אמר בגאווה כזאת
״נראה לך באמת״ רות אמרה
״רוצה לראות?״ הוא שאל או אמר?
״כן״ היא ענתה והם עצרו את המשחק ויונתן נתן לו את השלט, ובא לעמוד לידי כי ישבתי בסוף של הספה, וישר סובבתי אליו את הראש, עדיף להסתכל עליו מאשר על איתן
״רו-״
״אז באיזה בית ספר את לומדת?״ איתן קטע את יונתן, ונשמתי נשימה עמוקה וסובבתי אליו את הראש פעם ראשונה מאתמול שהסתכלתי עליו
״אלוני יצחק״ אמרתי והחזרתי את המבט ליונתן
״רוצ-״
״ואיך שם?״ הוא המשיך לשאול ופשוט גלגלתי את עיניי ויונתן ראה את זה
״אחלה״ אמרתי בלי להסתובב
״כן?״ איתן שאל או אמר לא יודעת, וסובבתי את הראש אליו
״האמת, יש שם כמה אנשים שהייתי מעדיפה שלא היו באים לשם״ אמרתי והסתכלתי לתוך העיניים שלו
״רומי רוצ-״
״ולמה זה?״ איתן שאל לא מתייחס ליונתן, ברגעים האלה גם אני לא התייחסתי אליו, התייחסתי רק לעיניים הירוקות האלה
״כי יש שם מורה שאני לא מתה עליו ועוד תלמיד שאותו אני שונאת״ אמרתי והוא פשוט הקשיב לא היה לו שום מבט על הפרצוף
״איתן מורה״ ירדן אמרה מאחוריו ואני שברתי את הקשר עין, והסתובבתי ליונתן
״רוצה לצאת החוצה?״ שאלתי והוא הנהן, וקמתי
״אדם יצאתי״ אמרתי והוא הסתובב וראה אותנו וחזר למשחק, ויצאנו מהבית.