זה אתה.

הוא הפחיד אותי

״מה קורה פה איתן?״ פאק, ישר הוא הוריד את הידיים ואני הסתובבתי לראות מי זאת, פאק זאת היא, נדפקתי, איתן פשוט שתק והסתכל עליה
״מישהו מוכן להסביר לי מה קרה פה עכשיו?״ היא קצת צעקה
״קלואי תקשיבי״ הוא אמר והיא עשתה פרצוף של מקשיבה
״כן איתן? למה שתעשה לתלמידה שלך מסאז׳ באמצע יום לימודים אתה מוכן להסביר לי״ היא אמרה, וצחקתי אני מטומטמת במצבים רציניים, הוא כל-כך נדפק, ושתיהם הסתכלו עליי ואז היא הסתובבה והתחילה ללכת, הוא קם מהר ותפס לה את היד, איכס
״תקשיבי קלואי״ הוא אמר ואז הם התחילו להתרחק, מה הוא אומר לה? טוב מה אכפת לי.

המשכתי לעשן והייתי בפלאפון שהרמתי את העיניים שניהם לא היו שם, מה נשמע? איפה הם? הוא לא קנה אותה בבואי לחדר נכון? חמש דקות אחרי שאני חושבת על דברים נגמר השיעור, תמיד השיעור האחרון הוא הכי פחות זמן, רבע שעה במקרה הטוב,
״היי״ מישהו אמר מאחוריי והסתובבתי, מי זה? הוא ממש מוכר לי, אבל מאיפה? הסתובבתי בחזרה והייתי בפלאפון למה שאני אענה למישהו שאני לא מכירה
״אוקי״ הוא אמר ופתאום מישהו התיישב לידי והסתכלתי עליו, וואו הוא חתיך בנוסף להכל
״יש לך עוד סיגריה?״ הוא שאל ופשוט ניסיתי לפענח מאיפה אני מכירה אותו
״רומי?״ הוא אמר מאיפה הוא יודע תשם שלי
״איך אתה יודע איך קוראים לי?״ שאלתי,
״כי אני זוכר אותך״ הוא אמר, מאיפה דפאק הוא זוכר אותי
״אתה?זוכר?אותי?״ שאלתי כל מילה והוא הנהן
״את לא זוכרת אותי אה״ הוא אמר והובכתי איזה מביך אני לא זוכרת מי זה
״זה בסדר, אם את לא זוכרת את לא צריכה לזכור״ הוא אמר
״מה אתם עושים פה?״ פתאום עוד קול הגיע אלינו ומי זה, איתן, בנזונה לכמה זמן הוא נעלם
״אני ו..״ חיכית שהוא ישלים אותי
״נווה״ הוא אמר מה זה השם הזה, שם קיבוצי לא?
״אני ונווה פה סתם מעשנים קצת״ אמרתי ואיתן סרק את נווה
״נווה? אתה חדש פה?״ הוא שאל ונווה הניד בראשו
״אני פשוט לא מהשכבה הזאת״ נווה אמר ואיתן הנהן והסתכל עליי
״מה?״ שאלתי ״אין פעילות עכשיו״ אמרתי בהתגוננות
״לא אמרתי שיש״ הוא אמר והלך, מה יש לו?

״נו באימא שלך מאיפה אני זוכרת אותך?״ שאלתי פתאום והסתובבתי לנווה
״נפגשנו בסינמה סיטי״ הוא אמר ונזכרתי זה הילד שהצליח לשכנע אותי לאכול קליק ירוק
״יא זה אתה״ אמרתי והוא חייך
״זה אח שלך, נכון?״ הוא שאל, מה? מי? איתן? מה אמרתי לו שזה אח שלי?
״כ-כן..״ גמגמתי
״ומה הוא עושה פה? הוא מורה פה?״ הוא שאל והנהנתי
״מותר בכלל?״ הוא שאל והנהנתי שוב
״אז מה אתה יודניק?״ שאלתי והוא גיחך
״לא, אני י׳בניק״ הוא אמר והייתי המומה כאילו הוא לא נראה יב אבל גם לא י פשוט אמצע
״אתה בפנימייה פה?״ שאלתי
״לא״ הוא אמר, חכם, התקבל לפה בזכות עצמו, לא חשבתי שיש פה כאלה
״את?״ הוא שאל והנהנתי, וכיביתי את הסיגריה.

״אז יש לך עוד סיגריה?״ הוא שאל
״כן, זה בתיק והתיק בכיתה אז״ אמרתי
״לבוא איתך?״ הוא שאל
״אתה רוצה?״ שאלתי והוא קם
״אין לי מה לעשות״ הוא אמר והתחלנו ללכת
״אתה לא נוסע הביתה?״ שאלתי
״לא יש לי עוד שעתיים״ הוא אמר ונכנסנו לבית ספר, הוא היה שקט לא אופייני לו, הלכנו לכיתה וראיתי שם את קאי ושירן איכס, מצחקקים שם כמו ילדים בני 16 הם פאקינג 17!!! אני לא מבינה למה אני כל-כך עצבנית כוסאמק
״מה נשמע גבר?״ קאי אמר לנווה, מה?
״מי זה?״ שירן שאלה, סתמי טוב
״סתם חבר מפרדס חנה״ הוא אמר והייתי כבר עם התיק שלי בדלת
״אתה בא?״ שאלתי ולקחתי את כל תשומת הלב אליי
״כן, אה ניפגש״ נווה אמר ויצאנו מהכיתה.