נקמה מתוקה

פרק 6

אשלי
הגעתי הביתה, עייפה ושבורה, אבל מלאת תקווה, הם לא הולכים לצפות את מה שהולך לבוא, אם סטייסי באמת רצינית כמו שאני חושבת שהיא, אנחנו הולכות להוריד את ויולטה לקרשים.
״תודה לאל״ אוסטין אמר ברגע שנכנסתי בדלת הבית, הוא וויולטה ישבו על הספה ואדם התהלך בבית כחסר מנוחה,ברגע שהוא העביר את מבטו לכיוון הדלת והוא ראה אותי הוא עצר באחד וכתפיו התרפו במהירות.
״באמת אשלי, לא משנה מה עברת את לא יכולה לגרום לאחיך לדאוג לך ככה״ הורדתי את הראש, אני לא יכולה להראות לה כלום עדיין.
״אני מצטערת אוסטין, אני הולכת להתקלח ולישון״ התכוונתי לעלות במדרגות לכיוון חדרי אבל אז הרגשתי משיכה בידי, לא חזקה מספיק בשביל להכאיב, ברגע שהסתובבתי אוסטין עמד מולי וחיבק אותי בחוזקה
״את חזקה אשלי, יותר ממה שאת חושבת, אני איתך תמיד״ הוא לחש באוזני, כמעט בכיתי מעוצמת הרגש שתפס אותי והחליט לא לשחרר, אבל אני לא אבכה, במיוחד כשהנחש נמצאת כאן, תוך כדי חיבוק האחים ביני לבין אוסטין הצצתי לכיוון ויולטה, ניצוץ של פחד עבר בעיניה, היא יודעת שאחי יוותר עליה בשבילי, והיא לא תיתן לזה לקרות.
לא יכלתי לעצור את עצמי ונתתי למבטי לעבור גם על אדם, זיק של חרטה עבר בעיניו ברגע שעינינו נפגשו, הוא לא מתאר לעצמו שמאז מה שהוא עשה לי אני עוברת את הבריונות הזאת, שהכול קרה בגללו!
כשהחיבוק הארוך התנתק לבסוף הלכתי אל חדרי ונכנסתי למקלחת, הורדתי ממני את כל היום הזה, ולבסוף התלבשתי ונכנסתי אל מתחת לשמיכה, מזג האוויר היה קריר בחוץ ולכן הדלקתי מזגן על חימום שחימם לי את החדר במהירות, התיישבתי על המיטה עם ספר בידי ובדיוק כשפתחתי אותו הדלת שלי נפתחה בפתאומיות.
״תקשיבי לי ותקשיבי לי טוב נחשה, לא משנה מה תנסי לעשות את בחיים לא תצליחי להפרי...״
״ויולטה, סתמי, אין לי כוח אלייך גם אחרי בית הספר״ לא הרמתי את מבטי אליה במיוחד בשביל להראות לה שהיא לא מעניינת אותי, אבל כמו תמיד, שמרתי את זווית עיני עליה, במקרה והיא תעשה משהו לרעתי אני אדע.
״מטומטמת אחת, אני כאן רק בשביל לבדוק שלא תגידי לאחיך דברים שהוא לא צריך לשמוע״ היא התקרבה אל מיטתי ואני הנחתי את הספר בצד, מייד אחר כך הרמתי את מבטי אליה, הפנים שלי היו חתומות, רציתי ליצור אצלה הרגשה לא נעימה, אולי מעט מפוחדת.
״למה את מסתירה ממנו משהו?״ שאלתי עם חצי חיוך על שפתיי
״לכי את תקשיבי לו חופר עלייך במשך שעתיים ועל איך הוא יכול לעזור לך ולמצוא את מי שמציק לך, שמעתי תיאורים של מה שהוא יעשה למי שהוא יגלה שמכאיב לך, איזה בזבוז זמן מטומטם״ היא סיפרה וסיפרה וסיפרה
״עופי מכאן ויולטה, תקחי את הכאב ראש שלך מכאן או שאני קוראת לאוסטין״ נראה שהאיום שלי עבד עליה כי היא מתקרבת לכיוון הדלת
״אני לא צריכה להגיד לך מה יקרה אם תספרי לו משהו נכון?״ היא שאלה, מוודאת שהמסר עבר
״אל תדאגי... אני אשמור על הפה שלי״
״בנתיים״ אח המילה האחרונה אמרתי אחרי שהיא יצאה מהדלת, הגיע הזמן לטפל בנחשה הזאת.
השעה הייתה מאוחרת כשיצאתי לחפש משהו לנשנש במטבח, אבל נשאבתי לתוך הספר מתח הנוכחי הזה ברמה שלא נשאבתי כמוה לאף ספר אחר, המשקפי קריאה שלי נחות על אפי ובידי השמאלית יש את הספר הנוכחי עם הכריכה השחורה והכיתוב המוזהב,לא שמעתי על הסופר או סופרת הזה לפני, הכריכה הייתה כל-כך יפה שמשכה את המבט שלי בתוך החנות ספרים האגף הרומנטי לאגף של ספרי המתח, והייתי חייבת לנסות ״א.ג.ל״ זה היה השם של הסופרת, או הסופר, אני באמת לא יודעת.
מצאתי במטבח פיצה שכנראה אוסטין הזמין ולקחתי אותה איתי לסלון, בלי ששמתי לב נשאבתי שוב אל תוך הספר.