נקמה מתוקה

פרק 12

אשלי
״שלב שלישי, את הולכת ללמד אותה לקח, את הולכת לעשות עליה אחת מהמתיחות שלה״
״תסבירי״
״תשימי את הראש שלה על גוף של נחש ותתלי בבית הספר, תרשמי שם סוד שלה, על אבא שלה, אני אערוך את זה ואשלח לך, תדאגי לתלות את זה בכל בית הספר״ הנהנתי לה בהסכמה והיא הלכה, אני לא מתחילה לרחם על ויולטה, ממש לא, אני מתקדמת לכיוון בית הספר ונזכרת שיש לי שיעור מתמטיקה עכשיו ושאני צריכה לקחת את החומר מהלוקר, שנייה לפני שאני מגיעה אליו אני מקבלת הודעה
״אוכל מסריח לפנייך״ אני מסתכלת מצדדי ורואה את סטייסי נשענת על הקיר במרחק ומסתכלת ישירות עליי ועל הלוקר שלי, הבנתי מה היא מנסה להגיד
״מה שלומך, הרבה זמן לא דיברנו״ פול בא מהצד שלי ומבהיל אותי מעט
״רוצה לבוא אליי היום בערב? נראה סרט״
״תלוי, אני רוצה סרט טוב״
״אוף, אני רוצה לראות מתח״
״ואני רוצה רומנטיקה״
״טוב פול כשתגיע בערב נעשה אבן נייר ומספריים״
״פעם אחרונה שעשינו את זה ראינו סרט על מלחמת האזרחים״
״הפעם זה יהיה או מתח או רומנטיקה מבטיחה״ הבטחתי לו והוא שהתרצה הלך לכיוון השיעור שלו, אני חיכיתי עד שהשיעור יתחיל והמסדרון יתרוקן ולקחתי את הסנדוויץ המסריח והמרקיב שהיה אצלי בלוק וזרקתי אותו במהירות, אפס פאדיחה, תודה לאל, לפחות סטייסי עומדת בצד שלה בעסקה.
ביום למחרת ויולטה ראתה שכל המסדרון מלא בתמונות שסטייסי ערכה, הסוד הקטן היה אבא שלה, יש שם בצד תמונה של אביה מזיין מישהי שנראות קטנה ממנו בלפחות 40 שנים וכיתוב מעליה ״האבא שמזיין ילדות שקטנות מהבת שלו״ ובגדול יש תמונה של נחש שבמקום פרצוף יש תמונה של ויולטה עם פה פתוח ומסקרה נוזלת על פניה.
היא התחילה להוריד את התמונות מהקיר אבל הניצחון הגדול היה כשאוסטין לא עזר לה, היא הסתכלה עליו כבקשה לעזרה אבל הדבר היחיד שהוא עשה היה לשים יד על כתפי ולתת לי חצי חיבוק, הוא בחר צד, אבל ויולטה לא נתנה לו לעשות את זה, היא התקדמה אליו
״תעזור לי אהובי, בבקשה״
״ויולטה, זה נגמר בינינו, כבר תקופה ארוכה שאני רוצה לעשות את זה ולהיפרד ממך אבל נמנעתי, עד מה שעשית לאחותי היחידה אתמול, זה נגמר בינינו״ מבטי מייד עובר לסטייסי שאני רואה את זווית פיה מתרוממת, וואו זה הדבר הכי קרוב לחיוך שאי פעם קיבלתי ממנה.
״אתה, אתה לא יכול לעשות את זה״ לעזאזל היא מביכה את עצמה בטירוף, כל בית הספר מסתכל ומצלם רק אותה, היא תהיה בדיחת היום, זה מגיע לה, אחרי כל מה שהיא העבירה אותי הגיע הזמן
״בדיוק עשיתי״ הוא התחיל לכוון אותי ללכת משם אבל כנראה לא תיארתי לעצמי עד כמה נואשת היא תהיה כי היא תפסה בצווארי ומשכה אותי לאחור, היא השתמשה בכל משקלה עליי והצליחה להפיל אותי אחורה על שנפלתי לרצפה והיא הייתה מעליי, יד אחת שלה תופסת את הצוואר שלי ומוחצת אותו, האוויר לא מגיע לריאות שלי והן מתחילות לשרוף, ביד השנייה היא שורטת עם הציפורניים החדות שלה את פניי בכל מקום שהיא מגיעה אליהם, אני מרגישה דם מטפטף על פניי עד שמישהו מצליח לשחרר את החניקה המטורפת שלה בי, אני רואה את אדם דוחף אותה בחוזקה לאחור,
״חתיכת כלבה, הכול בגללך״ היא ממשיכה לצרוח עליי אבל הגיעו מורים שהרימו אותה, כנראה למשרד המנהל ואותי אוסטין, אדם ופול שצץ בפתאומיות סחבו אותי למרפאה, אני מניחה את ראשי על כתפו של פול ולא מצליחה לתפוס את גופי מכל המלחמה הזאת ומרפה אותו.