נקמה מתוקה💋

פרק 9

ג'וליה-
קמתי בבוקר, עם אנה מחובקת בזרועותיי. רגע, עם אנה ישנה איתי פה, איפה אליס ישן? קמתי בעדינות בלי להעיר אותה, ויצאתי מהחדר. הלכתי לחדר שלי להתארגן ואז ירדתי למטה ושם מתיאו ואליס היו. ״בוקר טוב״ אמרתי לכיוונם. ״בוקר טוב״ ענו באותו זמן. ישבתי ליד מתיאו בשולחן וצפיתי באליס מכין ארוחת בוקר. אליס היה רק עם טרנינג ובלי חולצה. לקחתי זמן להביט בגוף שלו ולחקור אותו עם עיניי. גופו של אליס תמיד היה מושך בעיניי. השרירים, הקוביות, הקעקועים, הגב הרחב. הכל פשוט היה מושך בו. ״תזהרי, את מזילה ריר״ מתיאו לחש לעברי וצחקתי. ״מה מצחיק?״ שאל אליס והסתובב לכיווננו ״כלום״ אמרתי וסומק עלה על לחיי. אליס הביט בנו בחשדנות וחזר להכין ארוחת בוקר. ״איפה ישנת?״ שאלתי את אליס. ״הרי אנה נרדמה לידי״ המשכתי. ״ישנתי באחד מהחדרים האחרים בקומה״ אמר אליס. ״מצטערת שהיית צריך לישון בחדר אחר ולא בחדר שלך״ אמרתי במבוכה. ״שטויות, הכל בסדר״ אמר אליס והגיש את הארוחה לשולחן. ״אלך להעיר את אנה״ אמר מתיאו וקם מהשולחן. אליס התיישב לידי ומזג לי לאכול בנתיים. ״איך את מרגישה?״ שאל והתחיל לאכול. ״יותר טוב. תודה על הכל אליס״ אמרתי והתחלתי לאכול גם. הוא חייך לעברי. אליס הפתיע אותי מאוד עם התנהגותו כלפיי אחרי מה שקרה.  ״אליס?״ שאלתי בהיסוס והנחתי את המזלג שלי. ״כן?״ אמר והסיט את מבטו אליי. ״מתיאו אמר לי שתפסתם אותו״ אמרתי, והתאמצתי לבלוע את רוקי. אליס הניח גם את המזלג שלו. ״מה אתם מתכוונים לעשות איתו?״ שאלתי. ״קודם כל, נחכה שהוא יתאושש. יותר כיף כשהם בהכרה.״ אמר אליס. ״ואז, נתחיל לענות אותו״ המשיך והנהנתי. ״אני רוצה להצטרף״ אמרתי לכיוון אליס. הוא הביט בי לדקה. ״את בטוחה בזה?״ שאל וחזר לאכול. אני לא יודעת כמה אני בטוחה. אבל אני רוצה את זה, אני חייבת את זה. אני חושבת שזה יעזור לי להמשיך הלאה. ״כן. אני רוצה להיות חלק מזה״ אמרתי בביטחון ואליס הנהן. ״בסדר, ברגע שהוא יהיה מוכן, אקרא לך להצטרף אלינו״ אמר אליס. ״תודה״ אמרתי בחיוך קטן והמשכתי גם אני לאכול. אני חושבת שזה יתן לי קצת שקט. אולי זה לא יתקן את העבר ואת כל השנים אצל הפסיכולוגית, אבל בהחלט זה יתן לי סיפוק קטן. אחרי שזה קרה, הייתי כל כך בטראומות שאפילו לא התקרבתי לאבא שלי. זה שבר אותו ואת אמא שלי. הם הראו לי שהכל בסדר ושהם מבינים, אבל קלטתי את המבטים שלהם כשאף אחד לא שם לב. הם רצו את הילדה הקטנה שלהם בחזרה, וגם אני רציתי אותה. רציתי אותה יותר מכל דבר.
חודשים על גבי חודשים שאמא ואבא לא ישנו טוב כי היו קמים כל לילה בגלל הסיוטים שלי. בשלב מסוים לא רק הרגשתי אשמה שאנסו אותי, אלא הרגשתי אשמה שאמא ואבא צריכים לעבור את כל זה בגללי.
תוך כמה דקות אנה ומתיאו ירדו למטה וישבו לאכול. ״בוקר טוב קטנטונת״ אמר אליס ואנה חייכה אליו ״בוקר טוב״ אמרה והתחילה לאכול. ״איך היה ערב הבנות שלכם?״ שאל אליס. ״היה ממש כיף! ראינו מלא סרטים מצוירים ואכלנו את כל החטיפים״ אמרה אנה בחיוך מאוזן לאוזן, והכניסה חתיכה של מקושקשת לפה שלה. ״הפיג'מות היו גם ממש יפות״ הוסיפה. ״וואו! נשמע כיף״ אמר אליס וחייך לאנה.
״היום אני ומתיאו גם עושים ערב בנים״ אמר אליס והסתכלתי לכיוונו בבילבול. ״טוב, אנחנו לא נראה סרטים מצוירים ונאכל חטיפים, אבל אנחנו בהחלט נהנה״ אמר אליס בחיוך מתגרה והביט לעברי. לקח לזה שניה לחלחל למוח שלי ואז הבנתי למה הוא התכוון, ולמה הוא חייך ככה. כיווצתי את פני בגועל ומתיאו גיחך. ״אני בטוחה שתהנו מאוד״ אמרתי ומשום מה, בקולי היה נשמע קנאה. אך לא הבנתי למה. אני מקווה שאליס ומתיאו לא שמו לב. אבל ברגע שהסתכלתי על שניהם ועל המבט שלהם, זה כל מה שהייתי צריכה כדי לדעת שהם כן שמעו את זה. אליס קרץ לעברי וגילגלתי את עיניי.